בך אשרי איש ירא את ה' דבכל יום דן בדעתו. דהיא עת פקודתו. ומכ"ש בהגיע תור לימי זקנותו. דאפילו שאין דעתו לילך לא"י מפני אונסו דשם תהיה קבורתו. עכ"פ יעשה הכנה לעצמו כאלו הלוך ונסוע ויסיר מעליו קנאה ושנאה ותחרות והקפדות בני אדם וענייני העוה"ז דהכל הבל ולא ירגיש על שום דבר שבעולם כמו האדם שדעתו לילך לעיר אחרת וטרוד בהליכתו רוכב ומנהיג דאינו נותן לבו לשום דבר שבעולם ומה שיהיה יהיה הכל מישור לפניו ועשה היסח הדעת מעירו ומשער מקומו וישים עצמו כמי שאינו ולהיות כל מעייניו להטהר עצמו ולהתקדש להיות מוכן ומזומן למסור נפשו רוחו ונשמתו לאל עילת העילות וסיבת הסיבות כי זהוא הדעת נכון וישר בעיני אלהים ואדם. ותצרף עם הדברים האלה הנוסח שכתבתי בקונט' זכירה לחיים ח"ב בקהלת סי' ט' בכל עת יהיו בגדיך לבנים ע"ש דברות חיים ויערב לך. וזאת תחינתי הקשיבה לקול שועי מלכי ואלהי כי אליך. אתפלל דיזכנו ה' לשוב בתשובה שלמה ותקן נר"ן ח"י ונחייה לפניו חיים ארוכים שנות חיים: