קובץ יסודות וחקירות/תוספת שבת, יום טוב ויום הכיפורים

הגדרה

מצווה להוסיף על השבת לפניה ולאחריה, וכן בימים טובים וביום הכיפורים (הסוגיא ביומא פא.).

מקור וטעם

מקורה מפורש בגמרא מהפסוק "ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש בערב, מערב עד ערב תשבתו שבתכם" (ויקרא כג-לב), ודרשו (יומא פא:, אמנם בראש השנה ט. ותוס' שם (ד"ה ורבי עקיבא) מבואר שזו רק דעת רבי ישמעאל, אך רבי עקיבא לומד זאת מתוספת שביעית):
א) בתשעה – לתוספת בערב יום הכיפורים.
ב) מערב עד ערב – לתוספת במוצאי יום הכיפורים.
ג) תשבתו – לתוספת שבת (ע"פ הגהת מסורת הש"ס שם).
ד) שבתכם – לתוספת ימים טובים (ע"פ הגהת מסורת הש"ס שם).
בדרשות אלו דנו הראשונים אלו מהן דרשות גמורות ודינן מדאורייתא, ואלו אסמכתאות שדינן מדרבנן, ויש בזה שלוש שיטות (דן בזה מנחת חינוך שיג-ט [טז] ד"ה והנה מבואר):
א) תוספת יום הכיפורים, שבת ויום טוב – כולן מדאורייתא (רי"ף תחילת יומא).
ב) תוספת יום הכיפורים (בין לפניו ובין אחריו) מדאורייתא, בין למלאכה ובין לעינוי. שבת ויום טוב – מדרבנן (טור או"ח תרח, ב"י או"ח רסא ד"ה ומ"ש).
ג) תוספת עינוי ביום הכיפורים – מדאורייתא (כמפורש בשבת קמח:). תוספת מלאכה ביום הכיפורים, וכן בשבת וביום טוב – מדרבנן (רמב"ם שביתת עשור א-ו).
טעמה הוא משום סייג לאיסור שבת עצמה (לקח טוב ח-ה) .
במהותה חקרו האם חלק מערב שבת נעשה כשבת עצמה, או שהיא דין נפרד, ואינו חלק משבת (עיון בלומדות א. דברי יחזקאל מה-ה בהשמטה: אינו חלק משבת. וכן חקר הצפנת פענח (כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה תוספת יום הכיפורים) לגבי תוספת יום הכיפורים, וכן חקר הקונטרסי שיעורים (נדרים יג-ט) לגבי תוספת יום טוב).

פרטי הדין

בין השמשות – כתב הר"ן (לגבי תוספת יום הכיפורים) שמדאורייתא צריך להוסיף על בין השמשות (דהיינו להתחיל את התוספת לפני השקיעה), שהרי בבין השמשות כבר מחוייב מדאורייתא ממילא מדין ספיקא דאורייתא (ביצה ל. סוף ד"ה תנן (וכן כתב מנחת חינוך שיג-ט [טז] ד"ה והנה). אך קודם לזה הביא תירוץ אחר, שמשמע ממנו שחולק על כך).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: בין השמשות, יום הכיפורים, יוםטוב, מלאכותשבת, נר שבת.