קובץ יסודות וחקירות/שטר מוקדם

הגדרה

שטר שהזמן שכתוב בו קודם לזמן כתיבתו - אין גובים בו (משנה שביעית י-ה).

מקור וטעם

טעם הפסול הוא משום שרצה לגבות מלקוחות שקנו קרקעות מהלווה מהזמן המוקדם שבשטר, לכן קנסוהו מלגבות בו אפילו מזמן ההלוואה (רש"י ראש השנה ב. ד"ה שטרי), גזירה שמא יגבה בו מהזמן המוקדם (בבא מציעא עב.).

פרטי הדין

בני חורין – נחלקו בזה הראשונים: לרש"י לא גובה ממשועבדים אך גובה מבני חורין, כמלווה על פה (ראש השנה ב. ד"ה שטרי, רמב"ם מלווה ולווה כג-א, וכן פסק שו"ע חו"מ מג-ז), ולר"י אינו גובה כלל (תוס' בבא מציעא עב. תחילת ד"ה שטר, וכן הביא הרמ"א שם בשם יש אומרים).
גם לדעת ר"י שהשטר פסול, אם החייב מודה – צריך לשלם (דרכי משה הקצר חו"מ מג-ב).
דינו – קורעים את השטר, או שכותבים עליו שלא ניתן לגבות אלא מבני חורין (נתיה"מ חידושים מג-ט).
ואפילו אם יקחו בית דין את השטר ולא יתנו לטרוף מזמן ראשון, או שיכתבו עליו "שטר זה לא יטרוף כי אם מזמן זה", אעפ"כ אינו גובה ממשועבדים, משום קנס (סמ"ע חו"מ מג-י, ש"ך חו"מ מג-יא).
לווה שטען על שטר מוקדם לא היו דברים מעולם – נחלקו הפוסקים האם הוחזק כפרן (שו"ע חו"מ מג-ז, סמ"ע שם ס"ק י"א), או שהשטר נחשב כפסול ולכן יכול לטעון לא היו דברים מעולם (ש"ך שם ס"ק יב, דן במחלוקתם קצוה"ח מג-ב).
כתב ידו – גם בו יש פסול של שטר מוקדם (סמ"ע חו"מ מח-א, קצוה"ח מח-ד).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: שטר חוב.