קובץ יסודות וחקירות/שחרור עבד כנעני
הגדרה
עריכהקניינים שבהם עבד כנעני קונה את עצמו מאדונו ומשתחרר (הסוגיא בקידושין כב:).
מקור וטעם
עריכהבמהות שחרור עבד כנעני כתב הגר"ש שקאפ שהעבד רק מופקע מהאדון, כהפקר, אך לא נקנה לעצמו (הגר"ש שקאפ קידושין ט ד"ה וכן נראה וד"ה וכן בארנו. וכן דן בזה צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה שחרור עבדים (אות עז)).
פרטי הדין
עריכהשלילה – חידשו האחרונים ששחרור עבד אינו קניין חיובי אלא רק שלילת מעשה, שהרי גם לפני שחרורו יש לו יד, אלא שרשות רבו מעכבת, וצריך רק לשלול את הרשות הזו (המידות לחקר ההלכה א-ה ואבני נזר או"ח כב-ט).
עבד שנשתחרר כקטן שנולד דמי (וכן גוי שנמכר לעבד כקטן שנולד דמי). וחידש הרוגאצ'ובר (מפענח צפונות יח-ד) שדין זה (של עבד שנשתחרר) עדיף מגוי שנתגייר (שגם עליו נאמר כקטן שנולד דמי), שגוי שנתגייר – השינוי על ידו וברצונו, ולכן אע"פ שהוא פנים חדשות, עדיין הצורה קיימת עליו, ולכן אם הוליד בנים בגויותו וכשנתגייר הוליד שוב – לא קיים שוב מצוות פריה ורביה, שהרי כבר יש לו בנים. אך שחרור עבד אינו תלוי ברצונו, ועוד, שכל זמן שהוא עבד נחשב כמי שאינו ("אין נפשו קנויה לו" (נזיר סב:)), ולכן כשמשתחרר נעשה ברייה חדשה, ואם כן כשמשתחרר חייב בפריה ורביה גם אם יש לו כבר בנים.
גיטו וידו באין כאחת – ע"ע באין כאחת.
הקניינים
עריכההקניינים הם כסף, שטר, חליפין, וראשי אברים:
כסף – העבד נותן לאדון כסף כדי להשתחרר (קידושין כב:).
ע"י אחרים – מבואר במשנה (קידושין כב: וביתר ביאור בגמרא כג.) שיכול להשתחרר בכסף ע"י אחרים, דהיינו שאחרים יתנו את הכסף לרבו במקומו. אמנם בירושלמי (קידושין א-ג [יב:]) מצאנו דעה מחודשת שרבו נותן את הכסף לאחרים.
שטר – האדון נותן שטר שחרור לעבד (קידושין כב:). לפרטיו ע"ע שטר שחרור עבד כנעני.
חליפין – העבד נותן לאדון חפץ כדי להשתחרר.
בדינו יש שלוש דעות (טור רסז):
א) ר"ת סובר שמועיל (וכן הגהות הגר"א על תוס' קידושין ח. ד"ה ומאי, ראב"ד עבדים ה-ג).
ב) יש אומרים שאינו מועיל (רמב"ם עבדים ה-ג, רא"ש גיטין מ.).
ג) הרמ"ה (וכן הריטב"א קידושין כב: (ד"ה ואפשר) בלשון "אפשר") כתב שמועיל רק לשחררו מהשעבוד אך לא לאיסורין.
ראשי אברים – אדון שחבל באחד מראשי האברים של עבדו הכנעני – העבד יוצא לחירות (קידושין כד.). לפרטיו ע"ע ראש איברים.
ערכים קרובים
עריכהערכים קרובים: באיןכאחת, דין עבד כנעני (אדם יכול לזכות מחבירו אע"פ שלא הוא נתן את הממון אלא אדםשלישי, ולומדים זאת מעבד כנעני), קנייני עבדכנעני, ראשיאברים, שטר שחרור עבד כנעני (לגבי יאוש בעבד כנעני ע"ע יאוש בסעיף "הנכס" ד"ה עבד כנעני).