קובץ יסודות וחקירות/שווה כסף

הגדרה

נכסים שאינם מטבע, ומועילים בכמה דיני תשלומין ככסף.

מקור וטעם

המקור לדין שווה כסף ככסף שונה בכל דין (האריך בזה תוס' קידושין ב. ד"ה בפרוטה):
א) עבד עברי – "ישיב גאולתו" (קידושין טז.).
ב) נזיקין – "כסף ישיב לבעליו" (בבא קמא ז.).
ג) פדיון הבן – כלל ופרט וכלל (שבועות ד:).
ד) הקדש – כלל ופרט וכלל (תוס' שם. ושיירי קרבן על הירושלמי שקלים (מודפס אחרי שקלים שבתלמוד הירושלמי) תחילת פרק ב הוכיח מהגמרא שם שגם בשקלים מדאורייתא שווה כסף ככסף, ורק מדרבנן לא).
ה) ערכין – נלמדים מנזיקין ועבד עברי (תוס' שם).
ו) קידושין – תוס' כתבו שנלמדים מנזיקין ועבד עברי (שם), והריטב"א כתב שהוא סברא, שכיוון שהוא מדעת שניהם (האיש והאשה) והוא דבר חשוב – מה לי כסף ומה לי שווה כסף (שם ד"ה בכסף, וכתב כך גם לעניין קניין שדה. והמהרש"א שם תמה גם על תוס' למה לא לומדים זאת מסברא).

בדינים שונים

בקניין שווה כסף נחלקו האחרונים האם הוא מועיל מדין קניין כסף (הגר"ח מעשר שני ח, פני יהושע בבא מציעא מז. על תד"ה גאולה) או מדין חליפין (אבי עזרי אישות ג-א. דן בזה תורת הקניינים ח"א עמוד נח).
פדיית בתי ערי חומה, שדה אחוזה ובתי חצרים, הסתפק המנחת חינוך (שמא-א [ד]) אם אפשר לפדותם בשווה כסף.

ערכים קרובים

ערכים קרובים: חומר ושווי, מטבע, מטלטלין, קרקעות.