קובץ יסודות וחקירות/רובא וחזקה רובא עדיף

הגדרה

רוב עדיף מחזקה (הסוגיא בקידושין פ.).
לדוגמא, תינוק נמצא בצד העיסה ובצק בידו, שידוע שנגע בעיסה, העיסה טמאה. משום שרוב התינוקות מטפחים בשרצים ונבילות שבאשפה, ולכן העיסה טמאה אע"פ שהיתה בחזקת טהרה (קידושין פ. ורש"י שם).
החולק על דין זה הוא רבי מאיר, שסובר סמוך מיעוטא לחזקה ואיתרע ליה רובא. ורבנן סוברים שמיעוטא כמאן דליתא דמי (קידושין פ.), משום שאינם חוששים למיעוט (רש"י שם ד"ה מיעוטא).

מקור וטעם

בטעם לזה מצאנו ארבעה טעמים:
א) רוב הוא בירור המציאות וחזקה היא רק הנהגת הדין , ומציאות עדיפה מדין, משום שכאשר התבררה המציאות ממילא כבר אין ספק על הדין (קובץ שיעורים בבא בתרא עח, שרידי אש ח"א קיג-ד).
ב) רוב הוא בהווה וחזקה היא בעבר (שב שמעתתא ד-כד, העיקרים אין הולכין בממון אחר הרוב אמצע האשכול ד"ה והנה וד"ה אבל).
ג) כשרוב סותר את החזקה ממילא היא חזקה העשויה להשתנות, ואינה חזקה (פני יהושע כתובות יב: בקונטרס אחרון).
ד) זו גזירת הכתוב מפרה אדומה, שאע"פ שיש על האדם המיטהר חזקת טומאה, אנו מטהרים אותו על סמך רוב בהמות כשרות, שהפרה האדומה לא היתה טריפה (רבינו חיים בתוס' חולין יא. ד"ה מנא).

פרטי הדין

כשאינו סותר את החזקה – ביאר הפני יהושע (כתובות יב: בקונטרס אחרון) שכל מה שרוב עדיף מחזקה הוא רק במקרה שהוא סותר אותה, אך חזקה לבד עדיפה מרוב לבד.

רובים שונים

רובא דאיתא קמן – בפשטות גם הוא עדיף מחזקה. אך הפרי משה (רוב ו-ה) הביא צד שחזקה עדיפה ממנו, שהגזירת הכתוב שרוב עדיף מחזקה נאמרה רק ברובא דליתא קמן . בספק שאפשר לבררו – כתב ספר המקנה ((ר' אליעזר זוסמאן סופר) מט-ה-ז) שאע"פ שהרוב עדיף, עדיין במקרה שיכול לברר את הספק יצטרך לבררו, כיוון שיש נגדו חזקה .
רוב שחז"ל לא הזכירוהו אלא אנו אומרים אותו מדעתנו – אפשר שאינו עדיף מחזקה (שו"ת רדב"ז ח"ב נג, יד מלאכי תקסד).
שני רובים יחד עדיפים מרוב וחזקה (פסקים וכתבים קכט, הובא בכללי התלמוד מספר כנסת הגדולה (בסוף מסכת ברכות) כללי רובא וחזקה ומיגו וחזקה ח).

חזקות שונות

חזקת הגוף, לרוב האחרונים (חלקת יואב ח"א יו"ד פתיחה ב ד"ה והנה, חוט המשולש ח"ג כז, ומעין זה כתב הפני יהושע כתובות לו.) עדיפה מרוב. אך יש אומרים שרוב עדיף גם ממנה (שב שמעתתא סוף ו-ו).
חזקה דהשתא, כתב הדבר יעקב (בבא בתרא צב: ו-ד) שיש סברא לומר שעדיפה מרוב, ע"פ דברי השב שמעתתא (ד-כד) שכל הטעם שרוב עדיף מחזקה דמעיקרא הוא שהחזקה רק היתה בעבר ורוב הוא בהווה , וא"כ בחזקה דהשתא – שגם היא בהווה – אפשר שעדיפה מרוב.
בחזקת אשת איש נחלקו המפרשים: הרדב"ז (ח"ב נד) כתב שחזקת אשת איש עדיפה מרוב, ומהרי"ק (עב) כתב שרוב עדיף ממנה (הובאו בכללי התלמוד מספר כנסת הגדולה (בסוף מסכת ברכות) כללי רובא וחזקה ומיגו וחזקה יב).
בשתי חזקות נגד הרוב, הריב"ש (שעח) כתב שעדיפות מהרוב, אך הגינת ורדים (לז) מסתפק בזה (הביאם הפרי משה רוב ו-ו).
חזקת אומדנא – לא נאמר עליה שרובא עדיף, אלא היא עדיפה מרובא דליתא קמן (שו"ת בית דוד יז ד"ה וגדולה מזו, שו"ת תורת חסד או"ח א-א, מהרי"ט ח"ב אה"ע כז, קונטרס החזקות סוף סי' א אות ב ואות ה (לגבי רוב בכלל, ולא רק רובא דליתא קמן). שב שמעתתא ו-כב לעניין אין אדם פורע תוך זמנו). ויש דעה שהיא כמותו, שהיא עצמה מועילה רק מדין רובא דליתא קמן .

ערכים קרובים

ערכים קרובים: חוזק ההכרעות (דנו שם בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה עלחברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה), חזקתהגוף, חזקתהדין, ספיקות (יסודות הכללים של הספיקות והכרעותיהם, ושם ביארנו את החילוקים בין סברא וגזיה"כ, בירור והנהגה, ודאי וספק), רובא דאיתאקמן, רובא דליתא קמן.