קובץ יסודות וחקירות/ראוי

הגדרה

נכסים שאינם מוחזקים ברשות האדם, אלא עתידים לבוא לרשותו.
בדיני ירושת בכור (בבא בתרא קכג:), ירושת הבעל (בבא בתרא קיג.) ובעל חוב .
לדוגמא, יתומים שירשו מאביהם פרה שרועה בעשב וילדה – הבכור יורש פי שניים מהוולד, משום שהוא מוחזק. אך אם ירשו ממון ונטעו בו כרמים – אינו יורש מהם פי שניים, משום שהוא ראוי (בבא בתרא קכג: ורשב"ם).

מקור וטעם

מקורו בבכור מהפסוק (דברים כא-יז) "לתת לו פי שניים" – כמתנה, והרי יכול לתת במתנה רק את מה שמוחזק בידו (בבא בתרא קכד.), ומהפסוק (דברים כא-יז) "בכל אשר ימצא לו" (בבא בתרא קכד:).
מקורו בירושת הבעל מהפסוק (דברי הימים א ב-כב) "ושגוב הוליד את יאיר", ומהפסוק (יהושע כד-לג) "ואלעזר בן אהרן מת" (בבא בתרא קיג.).

בדינים שונים

בעל חוב, כגון שהלווה מת בלא נכסים וירש לאחר מותו – השו"ע (חו"מ קד-טז) כתב שאינו נוטל בראוי, והש"ך (חו"מ קד-כא, בלשון "ואי לאו דמיסתפינא") כתב שכן.

הנכס

ראוי שאינו גמור, כגון שבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביהם – נחלקו בו תנאים: לרבי כן יורש, שנאמר "פי שניים" – מקיש חלק בכורה לחלק פשוט, ולחכמים לא יורש (בבא בתרא קכד. ורשב"ם שם). והלכה כחכמים (רמב"ם נחלות ג-ה). אך ראוי גמור, כגון שבח שהשביחו יתומים לאחר מיתת אביהם – לכו"ע לא נוטל פי שניים (בבא בתרא קכד.).
נכסים גזולים – חילקם הדרכי משה (חו"מ רעח-ב, דן בדבריו קצוה"ח רעח-יד) לשלושה סוגי נכסים:
א) ספר שגנבו גויים והחזירוהו לאחר מותו, ולא התייאשו הבעלים – הוא מוחזק.
ב) קרקע שגנבו והחזירו – היא מוחזקת, משום שקרקע אינה נגזלת.
ג) שאר מטלטלין – הם ראוי אע"פ שלא התייאשו הבעלים.
נשבע לתת מתנה מסויימת לחבירו, ומת המקבל קודם שקיבל לידו את המתנה, הסתפק הקצוה"ח (רעח-טו בתחילתו) האם המקבל מוחזק במתנה.
המלווה את העכו"ם במשכון – יש אומרים שלא נחשב מוחזק במשכון (רמ"א חו"מ רעח-ז), משום שישראל לא קונה משכון מעכו"ם. וכאשר קיבל עליו הישראל אחריות – הש"ך סובר שנחשב מוחזק (חו"מ רעח-ח), והקצוה"ח סובר שלא (רעח-ח, והביא גם את הש"ך).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: ירושה.