קובץ יסודות וחקירות/קניין פירות

הגדרה

אדם קנה נכס רק לפירותיו, דהיינו לשימוש זמני בו, ולא קנה את גופו. ונחלקו האם קניין זה נחשב כקניין הגוף (רשב"ם בבא בתרא קלו: ד"ה יחזרו. הסוגיות בגיטין מז:, בבא קמא פח: ועוד).
לדוגמא, המוכר שדהו לפירות, דהיינו שיאכל הלוקח פירות לזמן מסויים ולאחר מכן יחזיר את הקרקע למוכר, וכן המוכר שדהו בזמן שהיובל נוהג – נחלקו האם הלוקח יכול לקרוא מקרא ביכורים – האם יכול לומר (דברים כו-י) "ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי" (גיטין מז:).
החולקים בדין זה הם אמוראים: לרבי יוחנן קניין פירות כקניין הגוף דמי ולריש לקיש לאו כקניין הגוף דמי (בבא קמא פח:, ושם צ. הגמרא תלתה זאת גם במחלוקת תנאים). והלכה כריש לקיש (יבמות לו:, רש"י בבא קמא פט: ד"ה קודם, רמב"ם ביכורים ד-ו). אמנם ר"ת פסק שקניין פירות כקניין הגוף (בתוס' גיטין מח. ד"ה אי).

קניינים שונים

בסעיף זה נדון בקניינים שבהם דנו המפרשים האם הם כקניין הגוף. קניין הגוף לזמן, כגון שקונה דירה למשך שלושים יום – לר"ן (נדרים כט.) אע"פ שקנה את הגוף נחשב קניין פירות משום שהקנייה מוגבלת לזמן, ולשו"ת ר' אביגדור כהן צדק (מובא בקצוה"ח רמא-ד ד"ה אלא) כן נחשב קניין הגוף (דן בזה המידות לחקר ההלכה במבוא דף פו).
כאשר יש לו זכות גם בגוף הקרקע שרשאי לחפור בה בורות שיחין ומערות, כגון הקונה קרקע בזמן שהיובל נוהג, וכן בעל בנכסי אשתו – חידש הקצוה"ח (רנז-ג ד"ה ולענ"ד) שהוא חזק יותר משאר קניין פירות, ובזה לא קיי"ל כריש לקיש.
קניין פירות לעולם הוא לכו"ע כקניין הגוף (משנה למלך מלווה ולווה ד-יד בסופו בד"ה עוד כתב מוהרימ"ט). ויש מי שהוסיף שהוא דווקא כאשר הקניין קבוע לעולם בעל כורחו, ואינו יכול להפקיעו (ר"ן נדרים מה: ואבני נזר אה"ע שעט-ב בדעת תוס', והביא גם את הר"ן).
שואל נחלקו הראשונים האם הוא קונה את החפץ לקניין פירות או לקניין הגוף (פרי משה גניבה וגזילה לד-ב,ג):
א) התוס' (בבא קמא יא. ד"ה אין) כתבו שכיוון שחייב באונסין קנה את החפץ, אלא שחייב דמים כגנב וגזלן. והאור שמח (סוכה ה-כה באמצעו) הוסיף שכיוון שהשואל קנה את החפץ, אם מחזירו לבעלים תוך הזמן – הבעלים צריך לעשות קניין.
ב) הרמב"ן והריטב"א (בבא מציעא מג:) כתבו ששואל אינו קונה את גוף החפץ כלל.
שכירות – האריכו המפרשים האם היא קניין פירות או קניין הגוף, ויש שתלו בזה את המחלוקת האם שכירות קניא. ע"ע שוכר בסעיף "מקור וטעם" ד"ה האם שכירות היא קניין פירות וד"ה האם שכירות קניא, ובסעיף "פרטי הדין" ד"ה ברשות הנכס.

פרטי הדין

קניין פירות לזמן, כגון שקונה דירה עוד שלושים יום – חידש הגר"ש שקאפ (מערכת הקניינים ח) שאין הכוונה שהקניין יחול עוד ל' יום (שא"כ אם ימות באמצע – הקניין לא יחול), אלא כבר מתחילה חל הקניין על זכות העתיד.
מוכר גוף מהיום ופירות לאחר מיתה – חקר הקובץ שיעורים (בבא בתרא רפא) האם מכירת הקרקע היא רק לזמן שלאחר מיתה (וכעין אחריך מעכשיו לפלוני), או שמכר עכשיו את כל השדה, והקונה חוזר ומקנה לו קרקע לפירות לכל ימי חייו.
קניין בזמן שהיובל נוהג הוא קניין פירות (גיטין מז:). והטעם לזה אינו משום אפקעתא דמלכא של גזירת הכתוב, שאם כן היה נחשב קניין הגוף. אלא שכיוון שהמוכר יודע שמדיני התורה הקרקע תחזור ביובל, ממילא אינו גומר ומקנה אלא רק עד היובל. ולכן נחשב לקניין פירות (מערכת הקניינים ט ד"ה אולם).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: דינים התלויים בזמן (ושם בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה במהות הזמן) הבאנו כמה חקירות במהותו של הזמן), מתנה על מנת להחזיר, קניין לאחרזמן, קניינים (לגבי קניינים בכלל).