קובץ יסודות וחקירות/קים לי

הגדרה

ממון שיש בו מחלוקת הפוסקים, המחזיק בו יכול לטעון "קים לי כדעת הסוברים שהוא שייך לי" (האריך בזה תקפו כהן קכג).
לדוגמא, אדם שחייב לשני חבריו, ואחד מבעלי החובות תפס יותר מכדי חובו גם בשביל חבירו. נחלקו בזה הפוסקים האם תפיסתו מועילה מדין מיגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה (ש"ך חו"מ קה-ב), או שכיוון שהיא יותר מכדי חובו לא נחשב מיגו דזכי לנפשיה (סמ"ע חו"מ קה-ג). ולהלכה התופס יכול לומר קים לי כהש"ך (נודע ביהודה מהדורא קמא חו"מ יז, פתחי תשובה חו"מ קה-ה).

מקור וטעם

מקורו – דין זה לא הוזכר בגמרא אלא בפוסקים: מהר"י בן לב, המבי"ט ושאר אחרונים (תקפו כהן קכג בתחילתו).
טעמו מדין אין הולכין בממון אחר הרוב (בבא קמא מו:), שהממון נשאר ביד המחזיק, ולכן הוא דין דאורייתא (תקפו כהן קכג בתחילתו, חקרי לב יו"ד ח"ב מו). אך יש מי שכתב שהוא מדברי סופרים (נאמן שמואל נא, הובא בשדי חמד ח"ד ק-יט ד"ה ועיקר עמוד 481).

פרטי הדין

במספר הפוסקים שצריכים לסייע למחזיק כדי שיוכל לטעון קים לי – נחלקו הפוסקים, ויש בזה ארבע שיטות:
א) פוסק אחד שחלקו עליו כל חכמי ישראל, אי אפשר לומר קים לי כדבריו (קצוה"ח עב-ט בסופו), ואפילו הוא מומחה גדול (תקפו כהן קכג). ויש מי שכתב שאם היה מוחזק מעיקרא יכול לטעון קים לי כמומחה גדול (אפילו אם כל חכמי ישראל חלקו עליו) (מהר"ש די מודינא, הובא בתקפו כהן שם).
ב) שני פוסקים – המהר"י בן לב הסתפק בזה (תקפו כהן תחילת קכד).
ג) שלושה פוסקים – המהר"ם גלאנטי הסתפק בזה (תקפו כהן תחילת קכד).
ד) והתקפו כהן (קכד) סובר שתלוי במספר הפוסקים החולקים, שאם הרבה מאוד חולקים – אפילו ארבעה לא יועילו נגדם לטענת קים לי, ואם אינם רבים כל כך ואינם רובא דמינכר – אפילו אחד יועיל.
דעה שלא הוזכרה בשו"ע וברמ"א אי אפשר לטעון "קים לי" כמותה (אורים ותומים קונטרס תקפו כהן סוף עב, מנחת חינוך ת-א [ט] ד"ה והרמב"ן).
תפיסה – אפילו כאשר הטוען קים לי לא היה מוחזק מתחילה אלא תפס, אעפ"כ יכול לטעון קים לי (תקפו כהן קכג).
שני קים לי אפשר לטעון. אך אם יש בהם סתירה, כגון שיש משנה ולה שני טעמים, ורוצה לטעון קים לי שלא כשניהם, לא יכול לטעון זאת, שאם כן איך תפרש את המשנה (קצוה"ח קד-טו בסופו), ויש מי שכתב שגם בזה אומרים קים לי (מוהר"ם ח"א צט, הובא במשנה למלך נחלות ה-ח בסופו ובקצוה"ח שם).
כאשר יש סתירה בדברי הפוסק עצמו במקומות שונים, נחלקו הפוסקים האם אפשר לומר קים לי כדבריו במקום אחד (שדי חמד ח"ט כללי הפוסקים טז-לד עמוד 199).
שוחט שעשה בבהמת חבירו ספק טריפות פטור מדין היזק שאינו ניכר, שיכול לומר "קים לי כדעה שאינה טריפה", וממילא מה שאסור לאוכלה הוא היזק שאינו ניכר (אור שמח שכירות י-ה, דן בדבריו קונטרסי שיעורים בבא קמא ו-ג).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: אין הולכין בממון אחרהרוב, מוחזק, ספיקאדדינא, תפיסה.