קובץ יסודות וחקירות/קידוש השם וחילול השם

הגדרה

מצווה לקדש את השם ולהימנע מחילולו.
בערך זה נדון בכללי מצוות קידוש השם וחילול השם. לפרטי דיני מסירת הנפש ע"ע יהרג ואל יעבור.
לדוגמא, מצווה למסור את הנפש על שלוש העבירות החמורות (פסחים כה., סנהדרין עד.).

מקור וטעם

מקורו בפסוק (ויקרא כב-לב) "ולא תחללו את שם קודשי, ונקדשתי בתוך בני ישראל" (חינוך רצה, רצו).
מהותו היא מצווה בתוצאה, שיתגלה קידוש השם לעולם (יחל ישראל לט ד"ה כיוון (בשם אביו)).
גדרו של קידוש השם שמוסר נפשו על אהבת יוצרו (רש"י סנהדרין עד. ד"ה לא תחללו).
מניין המצוות – רוב הראשונים מנו גם עשה של קידוש השם וגם לא תעשה של חילול השם (חינוך רצה רצו, ספר המצוות לרמב"ם עשה ט ולא תעשה סג, סמ"ג עשה ה ולא תעשה ב, סמ"ק עשה מד ולא תעשה פה). אך הרס"ג מנה רק לא תעשה של חילול השם (לא תעשה לג. דן בזה הגרי"פ פערלא על הרס"ג שם, והעיר ששיטת הסמ"ק בשאר המצוות שלא למנות גם עשה וגם לאו).

פרטי הדין

דינו נחלק לארבעה דינים:
א) חיוב למסור את הנפש בשעת השמד.
ב) חיוב למסור את הנפש על שלוש העבירות החמורות.
ג) איסור על העובר עבירה להכעיס (שלא לתאבון).
ד) איסור על תלמיד חכם לעשות מעשה שיראה לרבים שהוא עבירה.
ובחלוקת הדינים הללו נחלקו הראשונים: הרמב"ם (ספר המצוות לרמב"ם לא תעשה סג) והחינוך (רצה ד"ה וכתב) כללו את כל הדינים הללו באיסור חילול השם, וכללו את החיוב למסור את הנפש בשעת השמד ובשלוש העבירות כדין אחד (ולכן מנו את כולם כשלושה דינים).
והגרי"פ פערלא (על הרס"ג לא תעשה לג בתחילתו) בדעת הסמ"ק חילק שהם שלוש מצוות נפרדות: מצוות אהבת השם נאמרה על שלוש העבירות ועל עבודת ה' בשמחה, מצוות קידוש השם נאמרה על שאר העבירות בפרהסיא, חילול השם נאמר על תלמיד חכם שיזהר במעשיו.
חילול השם הוא היפך קידוש השם (חינוך תחילת רצה).
ברכה – הנהרג על קידוש השם מברך קודם שיהרגוהו "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לקדש שמו ברבים", שהרי היא מצוות עשה (שו"ת שיח יצחק קה-ג).
לגרום גנות וייסורים לרשעים הוא קידוש השם (רש"י פסחים נו. ד"ה גירר).
הנהרג עצמו, הסתפק הדבר שמואל אם הוא מצטרף לעשרה (סג, הובא בגליון מהרש"א יו"ד קנז-א).

אנשים

קטן – דנו האם חייב בקידוש השם, ויש בזה שלושה צדדים:
א) חייב, משום ש"ונקדשתי" כולל גם קטנים (הגהות מיימוניות ברכות ה-ו).
ב) הקטן עצמו פטור, אך אביו מחוייב להמציא את בנו להריגה מדין חינוך.
ג) הקטן פטור וגם אביו פטור (בין שני הצדדים הללו הסתפק יחל ישראל לט ד"ה ולפי"ז (בשם אביו), והביא גם את ההגהות מיימוניות).
גוי אינו מצווה על קידוש השם (רמב"ם מלכים י-ב).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: יהרג ואל יעבור.