קובץ יסודות וחקירות/עובר ירך אימו

הגדרה

עובר שבמעי אשה או בהמה נחשב כחלק מגופה (רש"י גיטין כג: ד"ה קסבר. הוזכר בחולין נח. וש"נ).
בערך זה נדון ביחס בין העובר לאימו. לגבי גדרי עובר ודיניו – ע"ע עובר.
לדוגמא, שפחה כנענית יכולה לקבל שטר שחרור מרבה בשביל העובר שבמעיה, משום שהוא כחלק ממנה (גיטין כג:).
הסובר את דין זה הוא רבי אליעזר (חולין נח. ותמורה לא.), אך חכמים (בתמורה שם) ורבי יהושע (בחולין שם) חולקים עליו וסוברים שעובר לאו ירך אימו הוא.
להלכה נחלקו הראשונים:
א) תוס' (סנהדרין פ: ד"ה עובר), הרמב"ם (רדב"ז החדשות קפח בדעת הרמב"ם, וכן דייק מדבריו הקהילות יעקב הוצאה ישנה בבא בתרא מ השמטות לבבא קמא. אמנם השדי חמד (ח"ד ע-סב עמוד 439) הביא שיש סוברים שדעתו שלאו ירך אימו) הטור (ע"פ השדי חמד שם) וכן השו"ע (יו"ד רסז-סא ע"פ הש"ך שם עה) פסקו שעובר ירך אימו.
ב) אך ר"ת (בתוס' סנהדרין פ: ד"ה עובר, וברמב"ן חולין נח. ד"ה אבל, דנו בדבריהם אבני נזר יו"ד שמד ורעק"א חולין נח. ד"ה גם) ומהר"ח אור זרוע (שדי חמד שם) פסקו שלאו ירך אימו.
ובדעת הרא"ש יש דעות לכאן ולכאן (שדי חמד שם).

בדינים שונים

בדיני טריפות לכו"ע לאו ירך אימו הוא, ולכן השוחט את הטריפה ומצא בה בן תשעה חי – מותר באכילה, שלעניין טריפה, כיוון שיש לו חיות בפני עצמו לא שייך לומר שנטרף עם אימו (תוס' בבא קמא פז. ד"ה מאי, קהילות יעקב (הוצאה ישנה בבא בתרא מ השמטות לבבא קמא) בדעת הרמב"ם).
בקניינים, מהר"ח אור זרוע כתב שמשיכת האם לא מועילה לקנות את עוברה (בהגהות אשר"י על הרא"ש בבא מציעא פרק ד סי' ח). וביאר השדי חמד (ח"ד ע-סב עמוד 439) שהוא סובר שעובר לאו ירך אימו, אך לסוברים שעובר ירך אימו – המשיכה תועיל.
בעילה – לדעה שעובר ירך אימו, הבא על אשתו מעוברת הרי הוא לכאורה כבא על בתו. והטעם שאין בזה איסור הוא משום שהיא פחותה מבת שלוש שנים ולאו שם ביאה עליה (שו"ת רעק"א מהדורא קמא קעב).

פרטי הדין

נקבה – לדעה שעובר ירך אימו, דינו כנקבה, כאימו (שו"ת בני ציון החדשות צו. והשואל שם סבר שאע"פ שירך אימו, דינו כזכר).
אימו – עובר ירך אימו הוא ונגרר אחריה, אך האם אינה נגררת אחר העובר (ש"ך יו"ד רסז-עה, לחם משנה עבדים ז-ה בסופו).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: עובר (גדריו ודינו בכלל).