קובץ יסודות וחקירות/ספק ערלה

הגדרה

ספק על פרי בחוץ לארץ האם הוא ערלה, מותר לאוכלו (ובארץ ישראל אסור) (הסוגיא בקידושין לט.).
לדוגמא, אדם אחר ליקט את הפרי, ואינו יודע אם ליקטו מעץ של ערלה (קידושין לט.).
===מקור וטעם === מקורו מהלכה למשה מסיני (קידושין לט.).
לגבי ודאותו, האם הוא הכרעה ודאית (דין ודאי) או שעדיין אנו מסופקים והתורה רק התירה מספק (דין ספק), כתב הר"ן (קידושין סוף פרק ראשון, הובא בדברי סופרים א-מג) שמותר מדין ודאי.

פרטי הדין

מותר אפילו להיכנס לספק בכוונה ("ספק לי ואנא איכול") (גמרא שם). אך הרמב"ם והטור השמיטו דין זה, וכתב הב"י (יו"ד רצד) שהם סוברים שלהלכה אסור.
בארץ ספק ערלה אסור. ובזמן הזה הוא דרבנן (שדי חמד ח"ד ע-צא-יז עמוד 457) .

חוזק

בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה .
רוב – מקילים אפילו נגדו, ואפילו קרוב לוודאי (ר"ן שם).
קרוב מועיל בערלה (תוס', והקובץ שיעורים בבא בתרא עח דן בדבריהם).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: חוזק ההכרעות (דנו שם בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה עלחברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה), ספיקא דאורייתא, ספיקות (יסודות הכללים של הספיקות והכרעותיהם, ושם ביארנו את החילוקים בין סברא וגזיה"כ, בירור והנהגה, ודאי וספק), ערלה.