קובץ יסודות וחקירות/סמיכה (בקרבנות)

הגדרה

מצווה לסמוך את שתי ידיו בכל כוחו על ראש הבהמה קודם הקרבתה (רמב"ם מעשה הקרבנות ג-ו).

מקור וטעם

מקורה מכמה פסוקים: "וסמך ידו על ראש העולה" (ויקרא א-ד), "וסמך ידו על ראש קרבנו" (ויקרא ג-ב), "וסמך ידו על ראש השעיר" (ויקרא ד-כד).
במהותה חקר הרוגאצ'ובר האם היא מצוות עשה בפני עצמה או שהיא הכשר לעבודת הקרבן, והביא בזה ארבעה צדדים:
א) הוא ספק בגמרא בין שני הצדדים הללו (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה סמיכה אות לו).
ב) יש את שני הדינים הללו יחד (שם אות לב).
ג) יש מקרים שיש רק מצווה בפני עצמה ויש מקרים שיש רק הכשר קרבן (שם אות כט).
ד) בהו"א בגמרא היא מצווה בפני עצמה ולמסקנה היא הכשר הקרבן (שם אות לה).

פרטי הדין

סמיכה שלא כדין – יש חילוק בין סמיכה פסולה, שאינה סמיכה כלל וצריך לסמוך שוב, כגון סמיכה בחוץ, לבין סמיכה שהיא עצמה כשרה אלא שלא מועילה לקרבן, ובזה לא שייך שיסמוך שוב, כגון סמיכה שאינה תיכף לשחיטה (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה שחיטה אות ל).
תיכף לסמיכה שחיטה (ברכות מב.), ויש לחקור האם צריך שהשחיטה תהיה תיכף אחר הסמיכה, או שהסמיכה תהיה תיכף קודם השחיטה (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה תיכף לסמיכה שחיטה טו).
סומכים בשתי הידיים, ויש לחקור האם שתיהן מציאות אחת מאוחדת, או שהן שתיים נפרדות (מפענח צפונות ט-י).

אנשים

אשה אינה סומכת (משנה קידושין לו.). וחקר הרוגאצ'ובר האם הוא מיעוט בנשים או בקרבן נשים, ונפק"מ בקרבן של איש ואשה בשותפות, האם האיש סומך (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה סמיכה אות לג).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: קרבנות.