קובץ יסודות וחקירות/סמוכים (בדרשות)

הגדרה

לימוד בין שני פסוקים הכתובים בתורה בסמיכות זה לזה.
לדוגמא, נאמר "לא תלבש שעטנז" (דברים כב-יא), ובפסוק שלאחריו נאמר "גדילים תעשה לך". ומסמיכות הפסוקים דורשים להתיר כלאיים בציצית (יבמות ד.).
נקרא גם לעיתים גזירה שווה, שיש שהגמרא נוקטת "גזירה שווה" וכוונתה לסמוכים (בירורי המידות ד-א-א).
וכן נקרא גם לעיתים היקש, שיש שהגמרא נוקטת היקש וכוונתה לסמוכים (בירורי המידות ה-א-ג).
במנייני המידות מידה זו לא נזכרה בשמה – לא בשבע מידות של הלל, לא בי"ג מידות של רבי ישמעאל, ולא בל"ב מידות של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי . אך כתבו המפרשים שהיא (וכן היקש) כלולה במידה אחרת – ונחלקו האם היא כלולה בדבר הלמד מעניינו או בגזירה שווה (בירורי המידות ד-א-א).
דינים דומים: היקש – היקש הוא בפסוק אחד או שני פסוקים שעשאום כפסוק אחד, וסמוכים הוא שני פסוקים קרובים זה לזה (בירורי המידות ד-א-א). ונחלקו המפרשים האם הן שתי מידות (הליכות עולם ד-ב-כג) או שהן מידה אחת (בירורי המידות ד-א-ח).
דבר הלמד מעניינו – דבר הלמד מעניינו רק מפרש את הסתום, וסמוכים גם מרבים דינים נוספים (בירורי המידות יד-א-ב). כמו כן בסמוכים והיקש לומדים אפשר משאי אפשר (בירורי המידות יד-א-ה), ובדבר הלמד מעניינו לכו"ע לא לומדים אפשר משאי אפשר (בירורי המידות יד-א-ב).
החולק על דין זה הוא רבי יהודה, שאינו דורש סמוכים. אך במשנה תורה לכו"ע דורשים (יבמות ד., ובירושלמי לימוד סמוכים לא נזכר כלל (אמרי במערבא שיטות הירושלמי והבבלי סו)).

פרטי הדין

אין עונשין ומזהירין מן הדין, אך עונשין מסמוכים (בירורי המידות ד-א-ז).
אפשר משאי אפשר – סמוכים (וכן היקש) כן לומדים בהם אפשר משאי אפשר (בירורי המידות יד-א-ה).

חוזק

בסעיף זה נדון בחוזקה של המידה במקרה שמידה אחרת סותרת אותה.
גזירה שווה עדיפה מסמוכים (תוס' סנהדרין סז: ד"ה וכי).
היקש עדיף מסמוכים (תוס' יבמות ד. ד"ה דכתיב).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: היקש, מידות שהתורה נדרשת בהן.