קובץ יסודות וחקירות/סילוק

הגדרה

אדם שעתיד לזכות בממון מסויים, יכול להתנות מראש שלא יזכה בו (הסוגיא בכתובות פג.).
לדוגמא, אדם יכול לכתוב לארוסתו "דין ודברים אין לי בנכסייך", משום שעדיין לא זכה בהם עד שיישאנה. וכן אשה יכולה לומר לבעלה "איני ניזונת" (כתובות פג.).
אך בעלים של שדה לא יכול לכתוב "ידי מסולקות הימנה", משום שהיא כבר בבעלותו (שם).
דינים דומים: מחילה – היא הפקעת חוב קיים, אך סילוק הוא הפקעת זכות לזכות בעתיד.

מקור וטעם

טעמו משום שהתקנה נתקנה לטובתו, ולכן יכול לומר אי אפשי באותה טובה (תוס' כתובות פג. ד"ה כדרב).
תוס' כתבו שאינו מדין מתנה על מה שכתוב בתורה (כתובות פג. סוף ד"ה כדרב, וכן סובר הקובץ שיעורים בבא בתרא ריב), אך הקצוה"ח סובר שכן, שהרי קיי"ל כרבי יהודה שבדבר שבממון תנאו קיים (רט-יא ד"ה ואכתי).
במהותו יש לחקור האם הוא סילוק מהנכסים עצמם, או מדין היורש שיש לו (שאינו נחשב כבעל לעניין זה) (קובץ שיעורים בבא בתרא ריד, ותלה זאת במחלוקת ראשונים). ונפק"מ אם יכול להסתלק ממקצת הנכסים, שסילוק מהנכסים עצמם שייך, אם סילוק מדין יורש לא שייך לחצאין (קובץ שיעורים כתובות רצח, קובץ הערות מ-ב).

זכויות שונות

בדיני דאורייתא נחלקו המפרשים האם מועיל סילוק: הר"ן סובר שמועיל (כתובות פג.), מוהרי"ט סובר שלא מועיל (ח"א מה, הובא בקצוה"ח רט-יב בתחילתו), ובדעת התוס' הסתפקו האחרונים (משנה למלך אישות כג-א, קצוה"ח רט-יא ד"ה ונסתפקו).
טעם הדעות שסילוק לא מועיל בדאורייתא הוא שאין כח ביד האדם למנוע את דין התורה מלחול (קובץ שיעורים ריא).
נחלת אבותיו – לא מועיל בה סילוק (שלא כירושת אשתו, שיכול לומר "דין ודברים אין לי בנכסייך"). ונחלקו המפרשים בטעם לזה:
א) לדעות שבדיני דאורייתא לא מועיל סילוק – הוא משום שהוא דאורייתא (שלא כירושת הבעל שהיא מדרבנן).
ב) משום שראוי לזכות בה בכל שעה נחשב כאילו כבר באה לידו, ולא מועיל בה סילוק (ר"ן כתובות פג.).
ג) משום שירושה זו לא באה לו ע"י מעשיו (שלא כירושת אשתו שבאה לו ע"י שקידש אותה) (מגיד משנה נחלות א-ח).
ד) שנאמר (במדבר כז-יא) "לחוקת משפט" (רמב"ם אישות יב-ט. אמנם הרמב"ם דן במתנה על הירושה מדין תנאי, אך הקובץ שיעורים כתובות ש הביא מדבריו לענייני סילוק).
זכות שעדיין אין למסתלק שייכות בה, כגון הכותב לאשה "דין ודברים אין לי בנכסייך" קודם שאירסה, בפשטות לא מועיל בה סילוק (שו"ת הרשב"א ח"א תתקס, ר"ן כתובות פג., קצוה"ח רט-יב בדעת מוהר"ם), ויש מי שאומר שכן (מהרי"ט בדעת מוהר"ם, הובא בקצוה"ח שם).

פרטי הדין

אינו יכול לחזור בו מסילוק. ובטעם לזה נחלקו האחרונים: המהרי"ט (ח"א מה) כתב שמעיקר הדין מועיל, שהרי אתי דיבור ומבטל דיבור, אלא שלאחר שכבר זכה בנכסים – לא מועיל (כגון האומר לארוסתו "דין ודברים אין לי בנכסייך" – כבר זכתה בהם ולא יכול לחזור בו). והקצוה"ח (רט-יב) סובר שבזה לא שייך כלל אתי דיבור ומבטל דיבור.
דבר שלא בא לעולם לא מועיל בו קניין. ואעפ"כ מועיל בו סילוק, משום שעדיין לא זכה בו. ודוגמא לזה, שמתנה עם ארוסתו שלא ירשנה לאחר שתינשא לו ותמות (רמ"א חו"מ רט-ח, ספר המקנה (ר' אליעזר זוסמאן סופר) ז-י ד"ה מרדכי).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: מחילה (הפקעת חוב קיים), מתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון, קניינים.