קובץ יסודות וחקירות/נבילת עוף טהור

הגדרה

כזית מנבילת עוף טהור מטמא את האדם כאשר הוא בבית הבליעה שלו (רמב"ם שאר אבות הטומאה ג-א).

מקור וטעם

מקורה מהפסוק "וכל נפש אשר תאכל נבילה וטריפה באזרח ובגר וכיבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וטהר" (ויקרא יז-טו), ודרשו שהיא נבילת עוף טהור (תורת כהנים אחרי מות יב, רמב"ם שאר אבות הטומאה ג-א).
בטעם שמטמאה חקרו האם טומאתה בבית הבליעה נובעת מאיסור אכילתה, או שהיא דין נפרד (הגר"ח סטנסיל תי, זכר יצחק ח"א מו בסופו ד"ה לזאת).
בטעם שמטמאה בבית הבליעה חקרו בין ארבעה צדדים:
א) מדין טומאת מגע.
ב) מדין טומאת משא.
ג) מדין אכילה (אתוון דאורייתא ב חקר בין שלושת הצדדים הללו).
ד) דין נפרד שמטמאה כשהיא נמצאת בבית הבליעה (קובץ שיעורים ביצה כט חקר אם היא מדין אכילה או דין נפרד).
באופן הטומאה חקר הרוגאצ'ובר האם הוא ע"י הבליעה או ע"י שמונחת בצוואר (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה נבילת עוף טהור אות י).
בדין הנבילה עצמה חקר הרוגאצ'ובר האם היא עצמה טמאה, והחידוש הוא שאינה מטמאה אלא בבית הבליעה, או שהיא עצמה אינה טמאה, והחידוש הוא שבבית הבליעה כן מטמאת (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה נבילת עוף טהור אות יב).
מגע – נבילת עוף טהור אינה מטמאה בשום דרך אחרת, אפילו לא במגע (רמב"ם שאר אבות הטומאה ג-א).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: טומאה, נבילה.