קובץ יסודות וחקירות/משתרשי ליה

הגדרה

אדם שהרוויח ממון בעקיפין ע"י חסרונו של חבירו - חייב לשלם לו (חולין קלא., בסוגיא זו האריך קונטרסי שיעורים בבא קמא יב-יח).
פירוש "משתרשי ליה" הוא שמשתכר בו, שהיה צריך לשלם במקומו (רש"י חולין קלא. ד"ה שאני).
לדוגמא, בית המלך שנטלו ממנו את גורנו (ומעשרותיו בתוכו) בחובו – חייב לעשר, שהרוויח בעקיפין ע"י המעשר, שהרי נטלו ממנו את המעשר במקום את שלו (חולין קלא.).
דינים דומים: יש ארבעה דינים של חיוב ממוני עבור קבלת הנאה מחבירו (קונטרסי שיעורים בבא קמא יב-יז ד"ה ונלענ"ד):
א) משתרשי ליה, ועל כך נדון בערך זה.
ב) יורד לשדה חבירו שלא ברשות (בבא מציעא קא.).
ג) נהנה מחבירו (בבא קמא כ., החילוק בין נהנה למשתרשי ליה הוא שנהנה הוא מה שקיבל תועלת או נחת רוח, ומשתרשי ליה הוא מה שנשאר תחת ידו ממון בעין (קצוה"ח רמו-ב)).
ד) מבריח ארי מנכסי חבירו.

מקור וטעם

מקורו בפשטות מדאורייתא, אך הריטב"א חידש חידוש גדול שהוא רק מדרבנן (דן בדבריו קונטרסי שיעורים בבא קמא יב-יח ד"ה והנה).
טעמו הוא מדין ממוני גבך, שכיוון שנטל המלך את המעשר – ממונו שלו הוא חילופי המעשר, וכאילו המעשר תחת ידו (קונטרסי שיעורים בבא קמא יב-יח (ד"ה ובקצוה"ח), ואור שמח נזקי ממון ג-ב).
ואינו מדין מזיק או נהנה אלא הוא דין נפרד (קונטרסי שיעורים בבא קמא יב-יח ד"ה עכשיו. ואת החילוק ביניהם ביאר הקצוה"ח רמו-ב, שנהנה הוא מה שקיבל תועלת או נחת רוח, ומשתרשי ליה הוא מה שנשאר תחת ידו ממון בעין).

פרטי הדין

אפילו אם הנאתו באה ממילא, לא ע"י מעשיו ולא ע"י מעשי בהמתו, וגם גופו לא נהנה – בכל זאת חייב. ואע"פ שבדין נהנה פטור כשההנאה באה ממילא (תוס' בבא קמא קא. ד"ה או) – בדין משתרשי ליה חייב, כיוון שנחשב כאילו ממונו של חבירו נמצא תחת ידו (אור שמח נזקי ממון ג-ב. אך הגר"ש שקאפ סתר עצמו בדין זה: בבבא קמא יט-ז (ד"ה העולה) כתב כאור שמח שחייב גם אם אינו ע"י מעשה, אך שם כ-א (ד"ה ובנידון) כתב שגם בדין משתרשי חייב רק אם נהנה ע"י מעשיו או מעשי בהמתו).
כשאינו חסר גם כן חייב בדין משתרשי (חלקת יואב ח"א חו"מ ט ד"ה וע"כ נלפענ"ד וד"ה היוצא, הגר"ש שקאפ בבא קמא יט-ז ד"ה העולה), ולרי"ף חולקין ביניהם (חלקת יואב שם ד"ה תדע וד"ה היוצא) (אע"פ שבדין נהנה היא בעיא בגמרא (בבא קמא כ.) – זה נהנה וזה לא חסר).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: נהנה.