קובץ יסודות וחקירות/מחאה

הגדרה

בעל הקרקע שאדם אחר מחזיק בקרקעו, מוחה ומגלה דעתו שלא מכרה לו, כדי שהמחזיק לא יזכה בה מדין חזקת שלוש שנים (הסוגיא בבבא בתרא לח: והלאה).
בדיני חזקת קרקעות (חזקת שלוש שנים).

מקור וטעם

המקור והטעם שמחאה מועילה תלוי במקור לדין חזקת שלוש שנים : לדעות שהחזקה מועילה משום שהיא ראיה שמכך שהמערער שתק מוכח שהקרקע של המחזיק (נימוק"י) – אם כן כאשר מיחה לא שייכת ראיה זו. לדעות שהחזקה מועילה מתקנת חכמים (רא"ש וקצוה"ח) – אם כן כאשר מיחה לא תיקנו שהחזקה תועיל (קובץ שיעורים בבא בתרא קד).
ונפק"מ כאשר יש ספק האם המערער היה יכול למחות – לנימוק"י על המחזיק להוכיח שהמערער היה יכול למחות, שכל הראיה של החזקה היא רק משתיקתו של המערער. אך לרא"ש על המערער להוכיח שלא היה יכול למחות (קובץ שיעורים בבא בתרא קד).
במקור ששטר מחאה מועיל נחלקו הראשונים: לתוס' (בבא בתרא מ. ד"ה מחאה) אינו מועיל מדאורייתא, משום שהוא מפי כתבם, אלא היא תקנת חכמים. ולנימוק"י (כ. בדפי הרי"ף) כותבים בשטר לשון שליחות – "פלוני העידנו על עצמו לכתוב עליו וכו'" ולכן אינו מפי כתבם ומועיל מדאורייתא (דן בזה הקצוה"ח קמו-ג ד"ה ואינו) .

פרטי הדין

לשון המחאה היא "פלוני גזלנא הוא דנקיט לה לארעאי בגזלנותא" (בבא בתרא לח:), ונחלקו הראשונים האם צריך להוסיף "ולמחר תבענא ליה בדינא" (רשב"ם שם ד"ה ולמחר: ר"ח – צריך להוסיף, רבי יעקב בן יקר – אין צריך. תוס' שם ד"ה ולמחר: אין צריך. רמב"ם טוען ונטען יא-ז: צריך. שו"ע חו"מ קמו-ד: צריך. רמ"א שם: יש אומרים שאין צריך).
לאחר שלוש שנים – התומים (קמו-ד) סובר שכיוון שמיחה תוך ג' שנים, העדים יכולים לכתוב את שטר המחאה גם לאחר ג'. אך המוהרי"ט (חו"מ עט ד"ה ומלבד) והקצוה"ח (קמו-ד בתחילתו, והביא שם את המוהרי"ט ואת התומים) כתבו שאפשר לכתוב את השטר רק תוך ג'.
להעיד בבית דין – לכו"ע יכולים גם לאחר ג'.

בספק

בספק אם מיחה, המערער הוא שצריך להביא ראיה שמיחה, ולא שהמחזיק יביא ראיה שלא מיחו בו (בטעם לזה דן קובץ שיעורים בבא בתרא קד). בתרי ותרי האם מיחה הסתפק הגר"א וסרמן מי צריך להביא ראיה – המחזיק או המערער (קובץ שיעורים בבא בתרא קד).
בספק אם המערער היה יכול למחות – לנימוק"י על המחזיק להוכיח שהמערער היה יכול למחות, ולרא"ש על המערער להוכיח שלא היה יכול למחות (קובץ שיעורים בבא בתרא קד) .

ערכים קרובים

ערכים קרובים: חזקת שלוש שנים.