קובץ יסודות וחקירות/מזוייף מתוכו

הגדרה

גט שעדי החתימה שבו פסולים - פסול (הוזכר בגיטין ד.).
בדיני גיטין (גיטין ד., שו"ע אה"ע קל-יז) ושטרות (שו"ע חו"מ נא-ז).
לדוגמא, חתם עליו קרוב או פסול או שלא לשמה (רש"י גיטין ד. ד"ה במזוייף).
החולקים בדין חתימת הגט הם רבי מאיר, שסובר עדי חתימה כרתי, ורבי אלעזר, שסובר עדי מסירה כרתי. ופסול מזוייף מתוכו הוא אפילו לרבי אלעזר, שאע"פ שהכשיר גט בלא עדי חתימה כלל, בגט שחתמו בו עדים פסולים – פוסל (גיטין ד.).

מקור וטעם

במקור הפסול נחלקו הראשונים האם הוא דאורייתא (רמב"ם גירושין ג-ח בשם יש מי שאומר, מאירי גיטין סוף ג. (ד"ה מטעמו) בשם רוב המפרשים) או דרבנן (רמב"ם גירושין ג-ח, קונטרסי שיעורים גיטין ד הקלטות אות ד בדעת תוס', פשטות רש"י גיטין ט: ד"ה ור"א, אמנם הקונטרסי שיעורים שם ביאר בדעת רש"י שהוא דאורייתא).
טעם הפסול לדעות שהוא מדרבנן, הוא גזירה שמא יסמכו על עדי החתימה (רש"י גיטין ט: ד"ה ור"א, כסף משנה גירושין ג-ח בסופו). אמנם השרידי אש (גיטין ו ד"ה וע"כ) חידש שהוא פסול עצמי, ששטר שיש בו זיוף הוא חספא בעלמא, והטעמים שכתבו הראשונים אינם טעם הפסול אלא גדר הזיוף, שזיוף שיכול לצאת ממנו חשש תקלה – נחשב זיוף וממילא השטר הוא חספא בעלמא.

פרטי הדין

שטר שפרעו ולאחר מכן חזר וקיבל קניין על השטר, או שחזר ומסרו בפני עדים (לדעות שעדי מסירה עיקר) – יש מי שאומר שיכול לחזור וללוות בו (מרדכי שהובא רמ"א חו"מ מח-א). ואין בזה פסול של מזוייף מתוכו, שכיוון שנמחל שעבודו נחשב שאין כלל עדים על השטר (שהרי העדים חתמו על ההלוואה הראשונה ולא על השניה), ומזוייף מתוכו פירושו שיש עדים אלא שיש בהם פסול (קצוה"ח מח-ו בסופו).

ערכים קרובים

ערכים קרובים:גט, שטר (קניין), שטר ראיה.