קובץ יסודות וחקירות/מודעא

הגדרה

אדם מודיע שהמעשה שהוא יעשה אינו ברצון גמור, והוא מבטלו מראש.
בדיני מכר (כתובות יט: ורש"י ד"ה מודעא) וגט (קידושין יב:, ערכין כא:).
לדוגמא, אמר לשני עדים דעו שזה שאני מוכר חפץ פלוני או שדה פלוני לפלוני מפני שאני אנוס (רמב"ם מכירה י-א).

מקור וטעם

במקור ששטר מודעא מועיל נחלקו הראשונים: לתוס' (בבא בתרא מ. ד"ה מחאה) אינו מועיל מדאורייתא, משום שהוא מפי כתבם, אלא היא תקנת חכמים שתקנו כדי להציל את הנאנס. ולנימוק"י (כ. בדפי הרי"ף) כותבים בשטר לשון שליחות – "פלוני העידנו על עצמו לכתוב עליו וכו'" ולכן אינו מפי כתבם ומועיל מדאורייתא (דן בזה הקצוה"ח קמו-ג ד"ה ואינו) .
טעמה הוא שהיא מעשה שעוקר (סותר) את המעשה שיעשה אח"כ, ולא שהיא רק מגלה שהמעשה שיעשה אח"כ אינו ברצון (הגר"ש שקאפ בבא בתרא כז ד"ה והנה יש).
מהות השטר – יש לה דין שטר כספר המקנה (רשב"א בבא בתרא מ. ד"ה וכולה).

פרטי הדין

העדים צריכים לדעת שהמוכר אנוס (שו"ע חו"מ רה-א). והסמ"ע (חו"מ רה-ז) דן האם הם צריכים לדעת גם שהמכירה היתה מחמת האונס ולא גמר והקנה לו, או שדי בזה שיודעים שהאנס בא אליו באונס שימכור לו, ושאותו אונס לא סר מהמוכר.
מוכר שמסר מודעא, גם הלוקח יכול לחזור בו, שאילו היה יודע שהמוכר מסר מודעא – גם הוא לא היה גומר וקונה, והוא מקח טעות (קצוה"ח רה-ו).
מודעא על גט כשאינו אנוס – יש בזה שלוש שיטות בראשונים (קצוה"ח רה-ה):
א) לא מועילה, שכיוון שלא נאנס אנן סהדי שבשעת המעשה גמר בליבו (ה"ר שמואל המובא ברמב"ן בבא בתרא מ.).
ב) כיוון שמסר מודעא אנו אומרים שמסתמא הוא אנוס (רמב"ם, הובא ברמב"ן שם).
ג) מועילה אפילו אם ידוע שאינו אנוס, דלא גרע מביטול גט (רשב"א רא"ש וב"י).
ביטול מודעא לאחר מסירתה – מועיל. מסר מודעא על המכר ועל כל הביטולים שיבטל, ואח"כ אנסוהו למכור ולבטל את כל המודעות – לרבינו יונה המכר מועיל כי הביטולים הועילו, ולרמב"ם המכר לא הועיל כי המודעות הועילו (נימוק"י בבא בתרא מ: (כא. בדפי הרי"ף לקראת סופו)).

ערכים קרובים

ערכים קרובים:אונאה, ביטולגט, דעת לקניין, מקחטעות, שטראמנה, תליוהו וזבין.