קובץ יסודות וחקירות/מבוא
מטרות הספר
עריכהספר זה מבאר דינים ומושגים למדניים, ומלקט ומסדר את גדריהם ואת החקירות שנאמרו בהם. הספר נערך באופן שישנן כמה דרכים להשתמש בו, כך שכל הלומד בעיון יכול למצוא בו את מבוקשו:
א) הרוצה לברר פרט מסויים, כגון חקירה, חילוק או יסוד – יוכל למוצאם בקלות ולהבינם בצירוף מראי מקומותיהם.
ב) הרוצה ללמוד נושא שלם בקצרה, למשל כהקדמה לסוגיא הנלמדת ולנושאים המדוברים בה – יוכל לקרוא במהירות ערך שלם מתחילתו ועד סופו.
ג) הרוצה לסכם סוגיא לאחר שסיים ללמוד אותה בעיון – קריאת הערך כולו תועיל לו לסדר את השיטות השונות, לחדד את ההגדרות, ולבדוק אם לא חסרות לו נקודות שונות בסוגיא. וכידוע שקשיים רבים בלימוד נוצרים מחוסר סדר בלימוד, ויש להמליץ על כך בדרך דרוש את מאמר הגמרא (תענית ז: בסופו) אם ראית תלמיד שלימודו קשה עליו כברזל – בשביל משנתו שאינה סדורה לו.
ד) ומהמטרות החשובות ביותר – ספר זה נערך באופן שיועיל ללומד לחדש חידושים, לקשר בעצמו בין גדרי הדין לבין פרטיו, לתלות מחלוקות וספיקות אלו באלו, ועוד. למשל, בכל ערך, בסעיף "פרטי הדין" מובאים דינים שיש להם שייכות לגדרים ולשיטות שמובאים בסעיף "מקור וטעם", והלומד יוכל לקשר זאת בעצמו. כמו כן צוינו מאות רבות של הערות בתחתית העמוד, שמפנות את המעיין לשיטות ולדינים נוספים שיכולים להיתלות בנושא המדובר (למותר לציין שהרוצה ללמוד רק את עיקר הנושא אינו זקוק לעיין בהערות אלו, שכן הנושא העיקרי הובא תמיד רק בחיבור עצמו ולא בהערות), כך ש"יותר ממה שכתבתי לפניכם יש כאן".
כללים לשימוש בספר
עריכההשתדלנו לרכז בספר זה את עיקרי הנושאים הלמדניים, ואף נושאים שאינם מסדרי נשים ונזיקין (כגון: חלה, מלאכת מחשבת, קרבן פסח, וחציצה). עם זאת ברור שלא יכולנו לכלול בחיבור זה את כל הנושאים כולם, ועם הקורא הסליחה.
נעשה מאמץ לחלק את הערכים באופן שכל ערך לא יהיה ארוך מידי, שלא להלאות את המעיין. לקורא המעוניין להרחיב את הנושא – הוספנו בסוף הערך את הסעיף "ערכים קרובים", שמפנה לנושאים הקשורים לנושא המדובר. כך, למשל, הלומד את נושא "נזיקין" ימצא בסופו הפנייה גם ל"נזיקין בהקדש", וכן הלומד את נושא "הקדש" ימצא בו הפנייה לערך זה.
על מנת להקל על החיפוש המהיר, הערכים סודרו ע"פ האל"ף בי"ת, נושאי הסעיפים נרשמו בשולי העמוד, ודיבורי המתחיל הודגשו. בנוסף לזה, כדי למנוע מהמחפש דפדוף מיותר, דינים השייכים לשני נושאים הובאו בשני המקומות. למשל, גדרי קטן בגוי הובאו גם בערך קטן וגם בערך גוי. וכן דיני קים ליה בדרבה מיניה כאשר העבירה נעשתה באונס הובאו גם בערך קים ליה בדרבה מיניה וגם בערך אונס.
מראי המקומות נכתבו בסוגריים ובכתב קטן, בשביל להקל על שטף הקריאה. כמו כן כאשר הבאנו כמה וכמה דעות בדין מסויים, ציינו בסוגריים אלו מן הדעות ידועות יותר, כדי שהלומד ידע להבחין בין דעה מקובלת יותר לבין דעת יחיד.
כל ערך מחולק לסעיפים שונים המצוינים בשולי העמוד. הסעיפים העיקריים הם:
א) "הגדרה" – תמצית הדין.
ב) "מקור וטעם" – מקורו, טעמו והחקירות שחקרו במהותו, וזהו הסעיף היסודי ביותר.
ג) "פרטי הדין" – כמובן שלא הבאנו את כל פרטיו של הדין, שהרי אינם יכולים להיכלל במסגרת חיבור זה, אלא הבאנו רק את הפרטים היסודיים ואת אלה שיש מהם נפק"מ להבנת גדרו של הדין.
ד) והסעיף האחרון – "ערכים קרובים" – מראי מקומות לערכים הקשורים לערך המדובר.
בנוסף לסעיפים אלה, בכל ערך ישנם סעיפים נוספים השייכים לעניין המדובר.
כללים לציוני מראי המקומות
עריכהא) הקפדנו לא להסתפק במראה המקום, אלא להביא את תמצית העניין כדי שהקורא יוכל להבינו בלי לחפש בספרים שונים, כדברי הפלא יועץ סוף ערך אסיפה.
ב) במקרים רבים ציינו כמה מראי מקומות לספרים שונים. הם נועדו למי שרוצה להרחיב, מי שאין בידו חלק מהספרים, או מי שמעדיף את סגנונו של ספר מסויים. אך כמובן שבדרך כלל המעיין יוכל להסתפק רק באחד ממראי המקומות.
ג) העדפנו לציין את מראי המקומות לספרי האחרונים המאריכים יותר בנושא, אע"פ שהיו ספרים שקדמו להם וכבר דנו בו בקצרה. ובפרט שהאחרונים עצמם מביאים בדבריהם את הראשונים.
ד) בספרים המסודרים ע"פ סימנים, הציון מפנה לסימן ולא לדף במסכת. למשל: קובץ שיעורים כתובות ד – אות ד, ולא דף ד.
ה) בספרים המחולקים לפרקים ולסעיפים וכד', ציינו את מראי המקום ע"י מקף שמפריד בין הפרק לסעיף. למשל: קצוה"ח לד-ד. וכמו כן ברמב"ם – פרק והלכה, ובשדי חמד – מערכת וכלל.
ו) מראי המקומות למנחת חינוך כוללים גם את סעיפי ההוצאה הישנה – לאחר הסימן, וגם את סעיפי ההוצאה החדשה (מכון ירושלים) – בסוגריים מרובעות. למשל: לד-א [ח].
ז) מראי המקומות לירושלמי כוללים גם את הפרק וההלכה, וגם את הדף והעמוד – בסוגריים מרובעות. למשל: בבא קמא ט-ד [לח:]. הדף והעמוד מציינים לדפוס המצוי (פיעטרקוב-וילנא, שבצורתו הדפיסו גם הוצאות רובינשטיין, ספריית בני תורה המרוכזת ומאורי אור).
ח) מראי המקומות לקובץ הערות מציינים להוצאת ירושלים (סימן וס"ק). על מנת למצוא את המקור בהוצאת תל אביב (סימנים ע"פ סדר המסכת) יש לעיין בלוח שבסופה.
ט) מראי המקומות לגר"ח סטנסיל מציינים לסימן בהוצאת מישור.
י) בציונים לשיעורי ר' שמואל רוזובסקי למסכת מכות השתמשנו בהוצאה החדשה (תשנ"ו). חידושי ושיעורי ר' שמואל רוזובסקי למסכת נדרים נדפסו בכרך אחד שנקרא "חידושי ר' שמואל", ולכן ציינו גם לחידושים וגם לשיעורים ע"פ השם "חידושי ר' שמואל" בצירוף מספר העמוד בספר.
יא) בסוף הספר הבאנו את רשימת הספרים הפחות מצויים שהובאו בספר, ואת שמות מחבריהם.
למשל: קובץ שיעורים כתובות ד – אות ד, ולא דף ד.