קובץ יסודות וחקירות/לפנים משורת הדין

הגדרה

אע"פ שהכתוב פטר מכמה דינים, יש לאדם להיכנס לפנים משורת הדין ולא לדקדק בכך שפטור (רש"י בבא מציעא לג. ד"ה כל).
בדיני ממונות.
לדוגמא, אבידתו ואבידת אביו – מעיקר הדין אבידתו קודמת, אך לפנים משורת הדין יחזיר את אבידת אביו (בבא מציעא לג.).
המושג ההפוך נקרא שורת הדין (גיטין מ: במשנה, נד:), שפירושו הדין נותן (רש"י גיטין נד: ד"ה שורת), שכך דרך המשפט (פירוש הרמב"ם למשנה גיטין מ: באמצעו).

מקור וטעם

מקורו מהפסוק (דברים ו-יח) "ועשית הישר והטוב" (רש"י דברים ו-יח, קצוה"ח רנט-ג, מהרש"א חידושי אגדות עבודה זרה כה. ד"ה זה, בבא מציעא לה. לעניין שומא הדר, בבא מציעא קח. לעניין דינא דבר מצרא). והוא מדאורייתא (שדי חמד ח"ג ל-כט (ד"ה ואם) עמוד 282).

פרטי הדין

דבר שגם הוא וגם אחרים פטורים מן הדין – יש אומרים שבזה אין לפנים משורת הדין, אלא דווקא בדבר שאחרים מחוייבים ורק הוא פטור (ר"י מאורליינש בתוס' בבא קמא ק. ד"ה לפנים). אך לריטב"א (בבא מציעא כד: ד"ה לפנים) ולתוס' (בבא קמא ק. ד"ה לפנים) גם בזה יש לפנים משורת הדין.
שליש – דינו של לפנים משורת הדין כדין הידור מצווה, שצריך להוציא עליו רק עד שליש בדמיו (שדי חמד ח"ג ל-כט (ד"ה וכתב) עמוד 282).
כפייה – נחלקו הפוסקים האם כופין על לפנים משורת הדין (שדי חמד ח"ג ל-כט (ד"ה לפנים) עמוד 282, קצוה"ח רנט-ג).
בהפסד מוכח אין צריך לעשות לפנים משורת הדין (רש"י בבא מציעא לג. ד"ה כל, שו"ע חו"מ רסד-א).
שומא הדר (בית דין ששמו קרקע להגבותה למלווה, ולאחר זמן הביא הלווה את המעות למלווה, מסלקים את המלווה מהקרקע ומשיבים אותה ללווה) (בבא מציעא לה.) – הוא לפנים משורת הדין, שיחזור הלווה לקרקעו (סמ"ע חו"מ קג-יג) .

אנשים

עני אינו צריך לעשות לפנים משורת הדין (רמ"א חו"מ רנט-ה, יד מלאכי שסז).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: ברמצרא, דרבנן, הידורמצווה, כופין על מידתסדום, מנהג, מצוות, שומא הדר.