קובץ יסודות וחקירות/לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין

הגדרה

מצוות לא תעשה שיש עליה חיוב מיתה, אין לוקים עליה, ואפילו אם התרו בו למלקות ולא למיתה (שבת קנד. וש"נ, רש"י עירובין יז: ד"ה וכל).
לדוגמא, לא תנאף, חילול שבת (רמב"ם סנהדרין יח-ב).
החולק על דין זה הוא רבי ישמעאל, שסובר שכן לוקים עליו. ור"ע סובר שאין לוקים (מכות יג:, שבועות ד.). והלכה כר"ע (רמב"ם סנהדרין יח-ב).
דינים דומים: על שישה סוגי לאווים אין לוקים (רמב"ם סנהדרין יח-ב וכסף משנה שם ד"ה ושאר):
א) לאו שאין בו מעשה.
ב) לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין.
ג) לאו הניתן לתשלומין.
ד) לאו הניתק לעשה.
ה) לאו שבכללות.
ו) לאו הבא מכלל עשה.

מקור וטעם

בטעמו ישנן שלוש דעות:
א) הפסוק נצרך כדי לחייבו מיתה, שלולא הלאו לא היה יכול לחייבו מיתה, ולכן הוא לא מיותר למלקות (רש"י מכות יג: ד"ה אין לוקין).
ב) מכך שניתן למיתת בית דין מוכח שעונשו של לאו זה הוא במיתה ולא במלקות (רש"י בבא קמא עד: ד"ה ואין).
ג) אין לוקין עליו משום שהוא חמור יותר משאר לאו, שהרי חייבים עליו מיתה (תומים לד-א).

פרטי הדין

לאו שנכללים בו שני איסורים, שאחד מהם ניתן למיתת בית דין והאחר לא – על האיסור שלא ניתן למיתה כן לוקים. כגון הלאו "ושם אלהים אחרים לא תזכירו" (שמות כג-יג), שנכללים בו נביא המתנבא בשם עבודה זרה, שיש בו חיוב מיתה, ונודר בשם עבודה זרה, שאין בו חיוב מיתה – לכן הנודר בשם עבודה זרה כן לוקה (תוס' שבת קנד. ד"ה בלאו, פרי חדש (עבודה זרה ה-ז ד"ה כללא) בדעת הרמב"ם. הביאם והאריך בזה שדי חמד ח"ג ל-טו ד"ה לאו עמוד 275).
מעשה שנכללים בו שני לאווים, שאחד מהם ניתן לאזהרת מיתת בית דין והאחר לא – על הלאו שלא ניתן לאזהרת מיתת בית דין כן לוקים. כגון השוחט אותו ואת בנו לעבודה זרה, שהלאו "אותו ואת בנו" לא ניתן למיתת בית דין, אך הלאו של עבודה זרה כן ניתן למיתה – אם התרו בו רק משום אותו ואת בנו כן לוקה (חולין פא:, רמב"ם סנהדרין טז-ה, שדי חמד ח"ג ל-טו ד"ה ויש עמוד 275).
פסול לעדות – העובר על לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין פסול לעדות, משום שהסיבה שאין לוקין עליו אינו קולא אלא אדרבה, היא חומרא – שאין לוקה משום שחייב מיתה (תומים לד-א).

אנשים

בנשים – לאו שאין לוקין עליו, כגון לאו שניתק לעשה וכן לאו שאין בו מעשה, דן המנחת חינוך (ח-ב [ד] ד"ה ונוהגת) האם נשים חייבות בו כשאר לאווין או שפטורות ממנו, כיוון שמקור חיוב נשים בלאווין נלמד מהפסוק (במדבר ה-ו) "איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם" (קידושין לה.) ושם מדובר רק בלאווין שנענשים עליהם.

ערכים קרובים

ערכים קרובים: לאו הבא מכלל/עשה, לאו הניתן לתשלומין, לאו הניתק/לעשה, לאו שאין בו/מעשה, לאו שבכללות, /מלקות, מצוות לא תעשה.