קובץ יסודות וחקירות/לאו הניתן לתשלומין

הגדרה

לאו שהעובר עליו חייב לשלם ממון - אין לוקים עליו (מכות טז., רמב"ם סנהדרין יח-ב, חינוך סוף תקכב).
לדוגמא, גניבה, גזילה, עושק, אונאה (פירוש המשניות לרמב"ם מכות ג-א ד"ה והחלק), וכן שאר כל הלאווים שבממון (מנחת חינוך תקכב-א [ד]).
דינים דומים: על שישה סוגי לאווים אין לוקים (רמב"ם סנהדרין יח-ב וכסף משנה שם ד"ה ושאר):
א) לאו שאין בו מעשה.
ב) לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין.
ג) לאו שניתן לתשלומין.
ד) לאו הניתק לעשה.
ה) לאו שבכללות.
ו) לאו הבא מכלל עשה.

מקור וטעם

טעם הפטור הוא שהלאו נכתב לצורך חיוב תשלומין ולא לצורך חיוב מלקות (שרידי אש בבא קמא סוף כט, אמנם בהמשך דבריו הקשה על טעם זה).

פרטי הדין

במקום שאינו משלם כן לוקה, ואינו כלאו הניתק לעשה שפטור גם באופן שאינו ניתק (מנחת חינוך פג-א [א] ד"ה ועיקר).
ניתק לעשה – בלאו שניתן לתשלומין פטור ממלקות גם באופן שאינו ניתק לעשה (מנחת חינוך פג-א [א] ד"ה ועיקר, אחיעזר ח"א אה"ע כא-ב ד"ה ולכאורה).

אנשים

בנשים – לאו שאין לוקין עליו, כגון לאו שניתק לעשה וכן לאו שאין בו מעשה, דן המנחת חינוך (ח-ב [ד] ד"ה ונוהגת) האם נשים חייבות בו כשאר לאווין או שפטורות ממנו, כיוון שמקור חיוב נשים בלאווין נלמד מהפסוק (במדבר ה-ו) "איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם" (קידושין לה.) ושם מדובר רק בלאווין שנענשים עליהם.

ערכים קרובים

ערכים קרובים: לאו הבא מכלל/עשה, לאו הניתק/לעשה, לאו שאין בו/מעשה, לאו שבכללות, לאו שניתן לאזהרת מיתת בית/דין, /מלקות, מצוות לא תעשה.