קובץ יסודות וחקירות/לאו דמשקלות

הגדרה

איסור להונות במידות (הסוגיא בבבא מציעא סא:).
לדוגמא, הונאה במידת הלח והיבש, במאזניים, במדידת קרקעות ובגדים (חינוך רנח בתחילתו).

מקור וטעם

מקורו מהפסוק (ויקרא יט-לה) "לא תעשו עוול במשפט במידה במשקל ובמשורה" (חינוך רנח בתחילתו, רש"י בבא מציעא סא: ד"ה לאו דמשקלות).
בטעמו נחלקו הראשונים לשלוש דעות (קונטרסי שיעורים בבא מציעא כה-א,ב):
א) הוא משום שמחסר ממון לחבירו, כמו איסור גזל (סמ"ג).
ב) הוא לאו מיוחד על עשיית ההונאה (חינוך טור ורמב"ם).
ג) במרתיח (שמוזג את המשקה בכח כדי שיראה הקצף כאילו המידה מלאה) הוא משום שמחסר ממון לחבירו, במשקל חסר הוא לאו מיוחד על עשיית ההונאה (ריטב"א).
ויש מכך שתי נפק"מ (קונטרסי שיעורים שם):
א) אם הוא משום שמחסר ממון – שיעורו בפרוטה, אך אם הוא לאו על עשיית ההונאה – עובר בכלשהו .
ב) אם הוא משום שמחסר ממון – אינו עובר עד שיחסר את חבירו, אך אם הוא לאו על עשיית ההונאה – עובר כבר משעת עשיית ההונאה (כגון משעת עשיית המשקל החסר).
גדרו – דנו האחרונים האם הוא כלול בגניבה או בגזילה. המנחת חינוך (רנח-ד [ח] סוף ד"ה וכתב) והקונטרסי שיעורים (בבא מציעא כה-ד) כתבו שהוא גניבה, שהרי אינו נוטל בחוזקה. ומה שלא משלם כפל הוא משום שכיוון שנטל בערמומיות אין זה מעשה גניבה (קונטרסי שיעורים שם).
והקריית ספר (על הרמב"ם גניבה ז אזהרה רעו) כתב שהוא גם גניבה וגם גזילה: הוא גניבה משום שהלוקח אינו יודע, אך הוא גזילה משום שבידו לדעת ולשקול, ולכן לא משלם כפל.

פרטי הדין

אין לוקים עליו מפני שהוא ניתן לתשלומין (חינוך סוף רנח).
בפחות משווה פרוטה – לחינוך (רנח ד"ה סוף שלא) ולרמב"ם (גניבה ח-ז) עובר בלאו, לסמ"ג (לא תעשה קנב) לתוס' (כך ביאר בדעתם לב מבין (על הרמב"ם) גניבה ח-ז) ולמנחת חינוך (רנח-ב [ב] בסופו) אינו עובר .
המשהה משקל חסר או יתר – הרמב"ם (גניבה ז-ג) כתב שעובר בלאו "לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה" (דברים כה-יג), והמגיד משנה (שם) חידש שאיסור זה חל משעת עשיית המשקל, ואם כן לדבריו הוא כלול בלאו של (ויקרא יט-לה) "לא תעשו עוול וגו'" (מנחת חינוך רנח-ג [ד] ד"ה וראיתי, וחלק על המגיד משנה).
הטמנת משקלותיו במלח – רש"י ביאר שטומנם במלח להכבידם (בבא מציעא סא: ד"ה לטומן), ור"ת פירש ששואב את המשקל ומיקל אותו (רשב"א בבא מציעא סא: ד"ה לטומן).

ערכים קרובים

ערכים קרובים:/אונאה, גניבה וגזילה.