קובץ יסודות וחקירות/כתיבת ספר תורה

הגדרה

מצווה על כל אדם מישראל לכתוב לעצמו ספר תורה (הסוגיא בסנהדרין כא: ומנחות ל., האריך בסוגיא זו השאגת אריה לד, לה, לו).

מקור וטעם

מקורה מהפסוק "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם" (דברים לא-יט).
והסתפק השאגת אריה (לד ד"ה ויש) האם המצווה היא לכתוב את כל התורה, או שהמצווה היא לכתוב את השירה, אלא כיוון שאי אפשר לכותבה בפני עצמה, על כורחך חייב לכתוב את כל התורה. ונפק"מ אם כתב את כל התורה והספר בלה ונקרע ולא נשארה אלא השירה.
במהותה נחלקו הראשונים האם מצווה לכותבו (פעולה) (רמב"ם וחינוך), או שיהיה כתוב (תוצאה) (רש"י) . ויש מכך שתי נפק"מ:
א) קנה ספר תורה, שיש לו ספר כתוב אך לא כתבו.
ב) זמן החיוב, שאם המצווה שיהיה כתוב אם כן בגיל מצוות חל עליו חיוב שיהיה לו ספר תורה, וכל רגע שאין לו ספר תורה מבטל מצוות עשה (דנו בכל זה מנחת חינוך תריג-א [א], המידות לחקר ההלכה טו-יג, מנחת אשר דברים נח-א).
מניין המצוות – הרמב"ם (בספר המצוות לרמב"ם עשה יח) והחינוך (תריג) מנו אותה. והבה"ג והרס"ג השמיטוה, שסוברים שאינה מצווה בפני עצמה אלא חלק ממצוות תלמוד תורה (מנחת אשר דברים נח-ב בסופו).

פרטי הדין

חלק מספר התורה – הרמב"ם (ספר תורה ז-א) כתב שאפילו הגיה אות אחת בספר כאילו כתבו כולו ויצא ידי חובה. אמנם השאגת אריה (סוף לד) כתב שצריך לכותבו כולו, ואפילו הניחו לו אבותיו אות אחת והשלים את כולו – לא יצא.
בזמן הזה נחלקו הפוסקים האם מחוייבים בכתיבת ספר תורה, ויש בזה שלוש דעות:
א) שאגת אריה: אין מצווה דאורייתא משום שאין אנו בקיאין בחסרות ויתרות (קידושין ל., והחתם סופר (בשו"ת או"ח נב ונד) כתב שזה הטעם שאין מברכים על כתיבת ספר תורה). אך מדרבנן חייבים שאם לא כן תשתכח תורה מישראל (שאגת אריה לו ד"ה מ"מ, והביא גם את שתי הדעות האחרות).
ב) טור: אין מצווה משום שבדורות הללו לא לומדים מספר התורה אלא מניחים אותו בבית הכנסת, ולכן אין מצווה בכתיבתו אלא בכתיבת חומשים משנה וגמרא ופירושיהם, שלומדים בהם (טור יו"ד ער).
ג) ב"י בדעת הטור: גם בזמן הזה יש מצווה דאורייתא בכתיבת ספר תורה, וכוונת הטור שבזמן הזה נוספה מצווה גם בכתיבת שאר ספרים (ב"י יו"ד ער ד"ה וכתב).
כתיבה בשותפות – יש מהאחרונים שכתבו שלא יוצאים בה ידי חובה שנאמר "כתבו לכם" (דברים לא-יט), ובשותפות אינו "לכם" כמו לגבי אתרוג. אך הקהילות יעקב (סנהדרין יד, והביא גם את החולקים) כתב שכיוון שאין בספר תורה כדי חלוקה, נחשב שכולו שייך לו, ויוצא ידי חובה (דנו בזה גם פתחי תשובה יו"ד רע-א ומנחת חינוך תריג-א [ז]).
לשמה בכתיבת ספר תורה (וכן בתפילין ומזוזות) – נחלקו המפרשים במקורו (שדי חמד ח"ג כ-קמט עמוד 236):
א) "זה א-לי ואנווהו" (שמות טו-ב) עשה לפניו ספר תורה נאה (שבת קלג:).
ב) הלכה למשה מסיני.
ג) דרבנן.

אנשים

נשים, הסתפק השאגת אריה (תחילת לה) אם חייבות במצווה זו – האם כיוון שפטורות מתלמוד תורה פטורות מכתיבתה, או שהן מצוות נפרדות ובכתיבה כן חייבות . והחינוך (סוף תריג) כתב שנשים פטורות (דן בזה גם מנחת חינוך תריג-א [ט]).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: תלמוד תורה.