קובץ יסודות וחקירות/כיבוד חכמים

הגדרה

מצווה לכבד את החכמים (הסוגיא בקידושין לב: ובבא מציעא לג.).

מקור וטעם

מקורה מהפסוק (ויקרא יט-לב) "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" (קידושין לב:). בפירוש "שיבה" ו"זקן" יש כמה דעות:
א) בגמרא (שם) מפורש ש"שיבה" הוא זקן בשנים, ו"זקן" הוא גדול בחכמה.
ב) אונקלוס (שם) כתב להיפך – "שיבה" תרגם "דסבר באורייתא", ו"זקן" תרגם "סבא" (הובא בחינוך תחילת רנז, דנו בדבריו מנחת חינוך שם ור"ן קידושין יד. בדפי הרי"ף ד"ה אמר).
ג) הרמב"ן (על התורה שם) ביאר בדעת אונקלוס ש"שיבה" פירושו גם שיבה בשנים וגם בחכמה.
והמנחת חינוך (רנז-ג [ט]) הביא שיש מכך נפק"מ לשיעור השנים, שאם זקן בשנים נלמד מ"שיבה" הוא שבעים שנה, ואם נלמד מ"זקן" הוא שישים שנה (ע"פ אבות ה-כא).
במניין המצוות נחלקו הראשונים:
א) הרמב"ם (עשה רט) מנה מצווה אחת, והיא שמצווה לכבד את החכמים ולקום מפניהם. וביאר הגרי"פ פערלא (יא ד"ה אבל) שלא מנה את כיבוד שיבה כמצווה בפני עצמה משום ששיבה כלול בחכם, שקנה חכמה ע"י מאורעות חייו וכן יודע קצת מיסודי התורה אע"פ שלא למד.
ב) הסמ"ק (נא נב) והרס"ג (עשה יא יב) מנו שני עשין: להדר פני זקן ולקום מפני זקן.

פרטי הדין

בגדר חכם חידש היראים (רלג, ובדפוס ישן לו) חידוש גדול, שכל הדין לכבד חכם הוא רק חכם שלימדו תורה, ופירוש "שקנה חכמה" הוא שקנה חכמה ממנו. אך בשאר המפרשים לא מצינו חידוש זה.
כבוד רבו – נחלקו המפרשים מאיזה דין הוא:
א) הרמב"ם כללו במצווה לכבד את החכמים (ספר המצוות לרמב"ם עשה רט), וכן משמע מהחינוך (רנז, שהביא במצוות כיבוד החכמים את דין אבידתו קודמת לאבידת אביו, שנאמרה על רבו).
ב) תוס' כתבו שכבוד רבו מובהק נלמד מ"את ה' אלקיך תירא" (דברים ו-יג) לרבות תלמידי חכמים, כדין מורא (תוס' בבא קמא מא: ד"ה לרבות, ומשמע מדבריהם שלומדים מפסוק זה גם כבוד, שהקשו מפני שיבה תקום למה לי, ומפסוק זה לומדים כיבוד תלמידי חכמים).
ג) והקריית ספר חידש שהוא נכלל בכיבוד ומורא האב, שהרב נקרא אב והתלמיד נקרא בן (תלמוד תורה ה-א).
מורא תלמידי חכמים נלמד מ"את ה' אלקיך תירא" (דברים ו-יג) לרבות תלמידי חכמים (פסחים כב: ורש"י ד"ה לרבות, רשב"ם פסחים קח. ד"ה כמורא).
תלמיד חכם קודם לדון (מקדימים את דינו לאחרים). וחקרו האם הוא מדין כבוד התורה, או מדין ביטול תורה (ברכת אברהם סנהדרין ח. קדימה לדון ד, והסיק שהוא מדין כבוד התורה).

אשה

אשת חבר כחבר וצריך לקום מפניה (שבועות ל:). ובמקור החיוב נחלקו המפרשים:
א) דאורייתא (ר"ן, דן בדבריו מנחת חינוך רנז-ג [ז]).
ב) דרבנן.
ג) מידת חסידות (ברכי יוסף חו"מ ח"ב יז-ה דן אם הוא דרבנן או מידת חסידות).
לדעות שהוא דאורייתא, נחלקו המפרשים מה הדין לאחר מותו: האם הוא דרבנן (ר"ן) או שהוא כבחייו, אלא אם כן נישאת לעם הארץ, שאז בטל החיוב לכבדה (מהר"ם מינץ, הובא עם הר"ן במנחת חינוך רנז-ג [ז]).
אשה זקנה בשנים – רוב המפרשים כתבו שצריך לקום מפניה (מנחת חינוך רנז-ג [ד], ספר חסידים תקעח, שו"ת בית יהודה יו"ד כח). אך בעל הלכות קטנות הסתפק בזה (ח"א קנד, הובא בבית יהודה שם).
אשה וכן עבד חכמים – המנחת חינוך (רנז-ג [ד]) כתב שאין צריך לעמוד מפניהם, שאינו נקרא חכם אלא רק אם מצווה ללמוד ולקנות חכמה. אך שו"ת בית יהודה (יו"ד כח) כתב שיש לעמוד מפני אשה חכמה.

ערכים קרובים

ערכים קרובים: כיבוד אב/ואם, תלמוד תורה.