קובץ יסודות וחקירות/יחיד מומחה

הגדרה

דיין מומחה שבקי בהלכה, ואינו הדיוט, כשר לדון בכמה דינים.
בדיני ממונות והתרת נדרים (נדרים עח.).
בגדרו כתב הרשב"ם שהוא בקי בגמרא, כלומר רב מובהק (רשב"ם בבא בתרא קכ: ד"ה ה"נ), והרמב"ם כתב שהוא סמוך (רמב"ם סנהדרין ה-ח).

מקור וטעם

המקור שיחיד מומחה דן דיני ממונות תלוי במחלוקת בגמרא: למ"ד שמדאורייתא דיין אחד כשר – פשוט שמועיל מדאורייתא, ולמ"ד שמדאורייתא צריך שלושה מומחים – היא תקנת חכמים שיועיל גם יחיד מומחה (תוס' סנהדרין ה. ד"ה ואם).

בדינים שונים

להתרת נדרים – מועיל יחיד מומחה (נדרים עח.).
הודאה בפני יחיד מומחה לא מועילה, אלא רק בפני בית דין של שלושה (רמב"ם סנהדרין ה-יח).
הודאה שאינה מועילה להודאה, כגון הודאה בפני יחיד מומחה, הסתפק הקצוה"ח (ג-ב) האם מועילה לדין מודה במקצת לחייבו שבועה כל זמן שלא חזר בו מהודאתו.
הכופר בפני יחיד מומחה – נחלקו הפוסקים האם הוחזק כפרן (כנסת הגדולה, והוסיף שהוחזק כפרן אפילו לדעת הרמב"ם שהודאה בפני יחיד מומחה לא מועילה. הובא בקצוה"ח ג-ג בתחילתו), או לא (שו"ע חו"מ ג-ב).
קיום שטרות – יש אומרים שגם יחיד מומחה מועיל לזה, כיוון שקיום שטרות דרבנן (רמ"א חו"מ מו-ד).

פרטי הדין

אל תהי דן יחידי – אע"פ שמותר ליחיד מומחה לדון, אמרו חכמים "אל תהי דן יחידי" (אבות ד-ח). הרמב"ם (סנהדרין ב-יא) והשו"ע (חו"מ ג-ג) סוברים שהיא מצוות חכמים. אך תוס' (סנהדרין ה. ד"ה כגון) כתבו שהיא רק עצה טובה כדי שלא יטעה, אך אם הוא רגיל בדינים, שאין לחוש שמא יטעה – יכול לדון יחידי.

ערכים קרובים

ערכים קרובים: דיינים, סמיכת/זקנים, קבלת בעלי הדין (שהסכימו לדון אצל דיין פסול).