קובץ יסודות וחקירות/יד (קניין)

הגדרה

הקונה אוחז את החפץ בתוך ידו.

מקור וטעם

מקורו בפשטות מדאורייתא (מחנה אפרים משיכה ב בסופו בהשמטה, וכן הביא תורת הקניינים ח"ב עמוד קפט מרוב הפוסקים), שהרי מועיל לגט מדאורייתא (פרי משה קניינים כב-א סוף ד"ה ולכאורה). אך לרבי יוחנן שמשיכה קונה רק מדרבנן, ומדאורייתא מטלטלין נקנים רק בכסף, יש אומרים שגם יד תקנה מטלטלין רק מדרבנן (הביאם תורת הקניינים ח"א עמוד רכב ). וכן הקצוה"ח (קצח-א) כתב בדעת הרמב"ן שהוא מדרבנן.
בטעמו חקרו בין ארבעה צדדים :
א) מדין רשותו (כחצר) (קצוה"ח רסח-ב בדעת תוס').
ב) מדין הגבהה (קצוה"ח שם בדעת רש"י, פרי משה קניינים כב-א חקר בין שני הצדדים הנ"ל).
ג) קניין יד הוא קניין מסירה, ואין חילוק ביניהם (דעה שהביא ספר המקנה (ר' אליעזר זוסמאן סופר) יג-ג סוף ד"ה קצה"ח, וספר המקנה שם דחאה וכתב שהם קניינים נפרדים).
ד) קניין נפרד (שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קל דן האם מדין הגבהה או קניין נפרד).
סוג הקניין (מבין ארבעת הסוגים: תמורה, הכנסה לרשותו, ראיה לגמירות דעת, והפגנת בעלות ) הוא הכנסה לרשותו (מנחת אשר בבא בתרא מב).

הנכס

הנכסים הנקנים הם בפשטות מטלטלין.
ויש מי שחידש שיד אינו מועיל במטלטלין אלא רק בגט, שהרי מטלטלין לא נקנים במסירה, ולדעתו יד ומסירה הן אותו הקניין. וספר המקנה ((ר' אליעזר זוסמאן סופר) יג-ג סוף ד"ה קצה"ח) דחה את דבריו וכתב שיש חילוק בין מסירה ליד .

פרטי הדין

אופן הקניין אינו פעולה, אלא שהחפץ נמצא בידו (תוצאה, מצב) (שו"ת קול אריה קיט-א ד"ה עכ"פ).
יש אומרים שקונה רק כשהגביה או משך, או כשמחשיב את ידו למקום חשוב לקניין (כגון שגרר את החפץ ביד אחת והניחו בידו השניה) (מגיני שלמה כתובות לא).
דעת – המהרי"ט (בשו"ת ח"א קנ) כתב שקניין יד אינו צריך דעת, בק"ו מחצר שקונה בלי דעת. הקצוה"ח הביאו וכתב שכל זה הוא רק לתוס', שיד מדין חצר, אך לרש"י ידו אינו מדין רשותו אלא מדין הגבהה, וצריכה דעת (קצוה"ח רסח-ב, דן בדבריו ספר המקנה (ר' אליעזר זוסמאן סופר) יג-ג ד"ה קצה"ח) .
שליח שזוכה לחבירו אינו קונה ביד משום שהוא מידי דממילא, שקניין יד אינו ע"י פעולה, אלא ע"י שהחפץ נמצא בידו (תוצאה, מצב), ובמידי דממילא כתב הקצוה"ח (קפב-א) שלא מועילה שליחות (שו"ת קול אריה קיט-א ד"ה עכ"פ).
כשאוחז את החפץ מלמעלה והחפץ לא מונח בתוך ידו, לא יועיל מדין יד, אלא רק מדין הגבהה (פרי משה קניינים כב-ב).
חלקים מהחפץ שאינם בתוך ידו אלא יוצאים מחוץ לידו, נחלקו בהם האחרונים כיצד נקנים:
א) הנתיה"מ כתב שאינם נקנים ביד אלא בהגבהה (רסח, דנו בדבריו פרי משה קניינים כב-ג וספר המקנה (ר' אליעזר זוסמאן סופר) יג-ג ד"ה קצה"ח).
ב) ערוך השולחן (אה"ע קלו) כתב שגם הם נקנים מדין יד.
ג) הרעק"א (בשו"ת מהדורא קמא רכב-כג) מסתפק בזה.

הקונה

הקדש אינו קונה בקניין יד (תוס' בבא בתרא עט. ד"ה ואין מועלין).
גוי נחלקו האם קונה בקניין יד (נתיה"מ ר-טו) או לא (שו"ת נפש חיים יו"ד פה) .

ערכים קרובים

ערכים קרובים:/הגבהה, מסירה (ולעיל בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעמו) הבאנו דעה שיד ומסירה הן אותו הקניין).