קובץ יסודות וחקירות/חנוכה

הגדרה

שמונת הימים שתחילתם בליל כ"ה בכסליו, שהם ימי שמחה והלל והדלקת נרות לפרסם את הנס (רמב"ם מגילה וחנוכה ג-ג. הסוגיא בשבת כא: והלאה).

מקור וטעם

מקורו הוא מצווה מדרבנן, כקריאת מגילה (רמב"ם מגילה וחנוכה ג-ג).
בטעם שתיקנו בכ"ה בכסליו נחלקו המפרשים האם בכ"ה בכסליו היה הניצחון ובכ"ו בכסליו התחילו להדליק את המנורה (פרי חדש או"ח תרע), או שבכ"ד בכסליו היה הניצחון ובכ"ה בכסליו התחילו להדליק (מאירי שבת כא:).
במהות שמונת הימים חקר הרוגאצ'ובר האם כל הימים הם מצווה אחת כוללת או שכל יום הוא מצווה נפרדת (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה חנוכה אות נה).
בגדר המצווה חקרו האם המצווה להדליק את הנר (פעולה), או שהנר יהיה דולק (תוצאה) (ברכת אברהם סוכה ליקוטים עמוד רסא אות א).
בדינו נחלקו לשלוש דעות:
א) מרש"י משמע שאין בהם מצוות משתה ושמחה (רש"י שבת כא: ד"ה ועשאום: שלא נקבעו אלא לקרות הלל ולומר על הניסים בהודאה. וכן כתב שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (ח"ד תרה) שאין בהן דין סעודת מצווה).
ב) הרמב"ם כתב שחנוכה הם ימי שמחה (מגילה וחנוכה ג-ג).
ג) והכלבו (מד) כתב שהם ימי משתה ושמחה.

פרטי הדין

ברכת שעשה ניסים היא גם על הנס שניצלו מהעכו"ם וגם על נס פך השמן (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה חנוכה אות נג).
הדליק נר חנוכה וכבה – דינו נחלק שלושה מקרים:
א) כבה מאליו – נחלקו בזה בגמרא (שבת כא:) האם כבתה זקוק לה (דהיינו זקוק להדליקה שוב). ולהלכה אין זקוק לה (רמב"ם מגילה וחנוכה ד-ה, שו"ע או"ח תרעג-ב).
ב) כיבה את הנר בשוגג – הרשב"א (בשו"ת ח"א תקלט) כתב שאין זקוק לה, והמהרש"ל (בשו"ת פה) כתב שבזה לכו"ע כן זקוק לה.
ג) כיבה את הנר במזיד – האבני נזר (או"ח תקג-ב) כתב שזקוק לה, אמנם הפרי מגדים (אשל אברהם תרעג-יב) כתב שלא יברך על כך.

המהדרין

הידור בנר חנוכה – חקרו בגדרו האם הוא מדין הידור כללי ככל המצוות (מדין זה א-לי ואנווהו), או דין מיוחד בחנוכה – שכך תיקנו את מצוות נר חנוכה (משנת יעבץ או"ח עד-א ד"ה ונראה וד"ה בדעתי: רש"י תוס' ור"ח – הידור כללי, רמב"ם ושו"ע – דין בחנוכה. מנחת אשר בראשית נד-א ד"ה נראה: דין מיוחד בחנוכה).
למהדרין מן המהדרין מוסיף והולך לבית הלל ופוחת והולך לבית שמאי (שבת כא:).
בדינו נחלקו הראשונים האם רק אחד מבני הבית מדליק, כדי שיהיה היכר מה מספר הימים (תוס' שבת כא: ד"ה והמהדרין), או שכל אחד מבני הבית מדליק (רמב"ם מגילה וחנוכה ד-ה). והגר"א תלה זאת במחלוקת הטעמים בגמרא: אם הוא כנגד הימים הנכנסים והיוצאים – צריך שיהיה היכר למספר הימים, ורק אחד מדליק. אך אם הוא כנגד מעלין בקודש ופרי החג – כל אחד מדליק (ביאור הגר"א על השו"ע או"ח תרעא-ד ד"ה וי"א).
הטעם שבחנוכה מחלקים בין הימים ומדליקים מספר שונה של נרות כל יום (ואינו כשאר יום טוב שאין שינוי מיום ליום) – שזהו הידור שכל יום מיוחד בפני עצמו, להורות שבכל יום ויום היה נס חדש שהשמן של הפך לא נפסק בו. ולאחר טעם זה נחלקו בית הלל ובית שמאי האם להוסיף או לפחות בכל יום (קהילות יעקב שבת יז (ובהוצאה הישנה הוא בהוספה בסוף הספר) ד"ה והנלענ"ד).

אנשים

נשים חייבות בנר חנוכה (ובמגילה) שאף הן היו באותו הנס (מגילה ד., שבת כג.).
ונחלקו הראשונים האם הן יכולות להוציא ידי חובה אנשים (מאירי שבת כג. ד"ה אע"פ).
וחקרו האחרונים האם "שאף הן היו באותו הנס" הוא טעם לחייב את הנשים, או רק לסלק את הפטור (אור גדול דף קעב טור א: מחלוקת רש"י ותוס').

ערכים קרובים

ערכים קרובים: נר שבת.