קובץ יסודות וחקירות/חלל וחללה

הגדרה

מי שנולדו מכהן שבא על אשה שאסורה לכהונה, וכן אשה אסורה לכהונה שנבעלה לכהן.
פירוש "חלל" הוא שנתחלל מקדושת כהן (רש"י קידושין סו: ד"ה והיתה), שהוא מלשון חילול הקודש מטהרתו או חילול הכבוד (הערוך ערך חל). וסתם חלל הוא ולד פסול לכהונה (רש"י קידושין עז. ד"ה כל).
לדוגמא, בת אלמנה מכהן גדול, בת גרושה מכהן הדיוט.

מקור וטעם

מקור דיני חלל וחללה מכמה פסוקים שונים:
א) מקור הדין שמי שנולדו מכהן ואשה שאסורה לכהונה הם חללים – מהפסוקים בכהן גדול "אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח וגו'. ולא יחלל זרעו בעמיו" (ויקרא כא-יד,טו).
ב) מקור הדין שאשה האסורה לכהונה מתחללת בביאת כהן – מהפסוק "ולא יחלל זרעו" (ויקרא כא-טו), ודורשים: לא יחולל, זה שהיה כשר ונתחלל (קידושין עז.).
ג) מקור האיסור לכהן לישא חללה – מהפסוק "אשה זונה וחללה לא יקחו" (ויקרא כא-ז).
ד) מקור האיסור לחללה לאכול קודש – מהפסוק "ובת כהן כי תהיה לאיש זר, היא בתרומת הקודשים לא תאכל" (ויקרא כב-יב).
במהותו דנו האם הוא כזר, ויש בזה שלוש דעות:
א) הוא כזר, ואם עבד – עבר בלאו וחייב מיתה בידי שמיים, ככל זר (מנחת חינוך שצ-א [א] ד"ה ומבואר, מרכבת המשנה ביאת מקדש ו-י).
ב) אינו כזר, ואם עבד – לא עבר בלאו, אלא רק לאו הבא מכלל עשה (מרחשת ח"א ח בדעת הרמב"ם).
ג) והצפנת פענח חידש שאינו לא כהן ולא זר (מפענח צפונות ו-טו).
טעם האיסור על החללה שיבוא עליה כהן אינו איסור מצד עצמה, אלא הוא בתולדה מאיסור הכהן משום קדושת כהונתו, שהזהירה אותה התורה שלא להכשילו בזה (קובץ שיעורים כתובות כז). ולכן לא שייך בה דין שוויה אנפשיה, שכיוון שהכהן לא מחוייב להאמינה, ובהיתרא קעביד – ממילא גם היא אינה מוזהרת (שו"ת עונג יום טוב קנ (ד"ה עוד) לעניין זונה) (וכן בשאר איסורי כהונה, חוץ מבעולה לכהן גדול שבה האיסור עליה הוא מצד עצמה (קובץ שיעורים כתובות כז)).

פרטי הדין

נבעלה לפסול שאינו איסור כהונה, כגון גר עמוני ומואבי – לרש"י (יבמות ע. ד"ה נשיהם) ותוס' (יבמות טו: ד"ה מה) נעשית חללה, ולרשב"א (יבמות ע., דן במחלוקתם קובץ הערות מד-י) אין חללה אלא מאיסורי כהונה.
גם כשהאיסור רק על הכהן ולא על האשה, אעפ"כ היא נעשית חללה (וכן בדין זונה) (קובץ הערות טו-כ).
חלל מחייבי עשה – נחלקו תנאים אם יש חלל מחייבי עשה, כגון הבא על אנוסת חבירו ומפותת חבירו (שהם איסור עשה), האם הוולד חלל (יבמות ס.). ולהלכה יש חלל מחייבי עשה (רמב"ם איסורי ביאה יט-ג) (וכן יש זונה מחייבי עשה (רמב"ם איסורי ביאה יח-ב)).
מהרמב"ם משמע שכהן הבא על חללה כזו עובר בלאו, כשאר חללה (משנה למלך איסורי ביאה יט-ג). אך ריב"ם הסתפק שמא כהן הבא על חללה כזו (שהיא מחייבי עשה) אינו עובר בלאו אלא בעשה (בתוס' יבמות עז: ד"ה מחלל) (והמשנה למלך הסתפק האם דברי ריב"ם הם גם בזונה מחייבי עשה, שכהן הבא עליה יעבור רק בעשה (משנה למלך איסורי ביאה יט-ג)).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: אלמנה לכהןגדול, גרושהלכהן, זונהלכהן, זר, חליצה (בסעיף "לכהן"),כהן, כהן גדול.