קובץ יסודות וחקירות/חוקות הגויים

הגדרה

אסור ללכת בחוקות הגויים ולהידמות להם (רמב"ם עבודה זרה יא-א).
לדוגמא, לא ילבש מלבוש המיוחד להם, לא יגדל ציצית ראשו כמו ציצית ראשם, לא יגלח מן הצדדים ויניח בלורית כמו שהם עושים, לא יגלח השיער מכנגד פניו מאוזן לאוזן ויניח הפרע מלאחריו כדרך שהם שעושים, לא יבנה מקומות כבניין היכלות של עכו"ם כדי שיכנסו בהן רבים כמו שהם עושים (רמב"ם עבודה זרה יא-א).

מקור וטעם

מקורו מכמה וכמה פסוקים (רמב"ם עבודה זרה יא-א, חינוך רסב):
א) ולא תלכו בחוקות הגוי אשר אני משלח מפניכם (ויקרא כ-כג).
ב) ובחוקותיהם לא תלכו (ויקרא יח-ג).
ג) ואבדיל אתכם מן העמים (ויקרא כ-כו).
ד) הישמר לך פן תינקש אחריהם (דברים יב-ל).
ה) ועל כל הלובשים מלבוש נכרי (צפניה א-ח).
בדינו כתב הרמ"א (יו"ד קעח-א בשם הר"ן ומהרי"ק פח) שאינו אסור אלא בדבר שנהגו בו העכו"ם לשום פריצות, או בדבר שנהגו בלי טעם, שאז יש לחוש משום דרכי האמורי ושיש בו שמץ עבודת כוכבים מאבותיהם. אבל דבר שנהגו לתועלת מותר.
אמנם הגר"א (שם ס"ק ז) חולק וסובר שגם דבר שיש בו תועלת אסור ללמוד מהם, ומותר רק דבר שהיינו עושים גם בלעדיהם.

פרטי הדין

הגויים שעליהם נאמר האיסור – נחלקו בזה הראשונים לשלוש דעות (מנחת אשר ויקרא לג-א):
א) הרמב"ם: כל הגויים (עבודת כוכבים יא-א).
ב) חינוך: כל העמים עובדי האלילים (רסב).
ג) היראים: שבעה עממים ומצריים (שיג, ובדפוס ישן פח).
לאו שבכללות – היראים (השלם ד) כתב שהוא לאו שבכללות, שהרי הוא כולל איסורים רבים: שלא ילבש מלבוש המיוחד להם, לא יגדל ציצית ראשו כדרכם, לא יניח בלורית וכו'. אמנם הרמב"ם והחינוך סוברים שאינו לאו שבכללות ולוקים עליו (רמב"ם סנהדרין יט-ד אות יב, חינוך רסב ד"ה ונוהגת), וטעמם, שכל האיסורים כלולים בשם אחד – שלא ללכת בחוקות העכו"ם (כסף משנה עבודה זרה יא-א בסופו, מנחת חינוך רסב-ב [ו]).
העושה כחוקות הגויים ואינו מתכוון לעשות כמעשיהם – מותר, ואפילו בפסיק רישא, משום שלא אסרה תורה אלא אם כוונתו להידמות להם (מנחת חינוך רסב-ב [ד]).

ערכים קרובים

ערכים קרובים:גוי, הקפת פאתהראש, השחתת הזקן, לא תחנם.