קובץ יסודות וחקירות/חולין שנשחטו בעזרה

הגדרה

אסור לשחוט בבית המקדש בעלי חיים שאינם קדושים, ואם נשחטו - אסורים באכילה ובהנאה.

מקור וטעם

במקורו נחלקו תנאים ואמוראים:
א) אמרה תורה שחוט שלי בשלי (קודשים בבית המקדש) ושלך בשלך (חולין בשאר המקומות), מה שלי בשלך אסור אף שלך בשלי אסור.
ב) "כי ירחק ממך המקום וגו' וזבחת" (דברים יב-כא) – בריחוק מקום אתה זובח (חולין) ואי אתה זובח במקום קרוב (בבית המקדש) (שתי הדעות הללו הובאו בקידושין נז:).
ג) חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא (קידושין נח., פסחים כב.), לא איסור שחיטתם ולא איסור הנאתם (רש"י קידושין נח: ד"ה ובחולין).
ויש מי שחידש שאם הביא את החולין לשם קרבן – לכו"ע הוא דאורייתא (מהרש"ק, הובא בעמודי ירושלים על הירושלמי תחילת נדרים).
לדעה שחולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא, נחלקו הראשונים במקורה ובדינה:
א) רש"י: איסור אכילה כן דאורייתא, ורק איסור הנאה מדרבנן (רש"י פסחים כב. ד"ה חולין, ע"פ דברי תוס' (שם ד"ה חולין) בדעתו).
ב) תוס': גם איסור אכילה לא דאורייתא (תוס' פסחים כב. ד"ה חולין).
ג) אין בהם איסור הנאה כלל, ורבנן רק אסרו לאוכלם (דעה בריטב"א קידושין נח. ד"ה מיהו).
ד) אין בהם שום איסור, ומותר אפילו לאוכלם ואפילו מדרבנן (דעה בריטב"א קידושין נח. ד"ה מיהו, וכתב עליה "ולא נהירא").
לדעה שחולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא אלא דרבנן, הטעם שגזרו עליהם הוא שמא יראו אותו נוהג בהם מנהג חולין, כדינם, ויסברו שהם קודשים, ויבואו לזלזל בקודשים (רשב"ם בבא בתרא פא: ד"ה דלמא). או שיסברו שהם קודשים שנפסלו, ויסברו שמותר להנות מקודשים שנפסלו לאחר שחיטתם וקודם שנזרק דמם (רש"י קידושין נח. ד"ה ובחולין).
לדעה שחולין שנשחטו בעזרה דאורייתא, נחלקו המפרשים האם לוקים עליהם, ומצאנו בזה ארבע דעות:
א) לוקים, ככל לאו (כך משמע מתוס' פסחים כד: ד"ה הכל, והפני יהושע שם הקשה עליהם ממשנה חולין עח. שאינו לוקה).
ב) אין לוקים, משום שהוא לאו הבא מכלל עשה (משנה למלך יסודי התורה ה-ח בסופו ד"ה עוד).
ג) אין לוקים, משום שהוא לאו הניתק לעשה (פני יהושע שם).
ד) אין לוקים, שלא נאמר בהם לאו (כסף משנה שחיטה ב-ג בסופו).
במהות איסור השחיטה חקרו האם אסור לשחוט את החולין בעזרה (הפעולה), או שאסור שהם יישחטו בעזרה (התוצאה) (מפענח צפונות יב-ט-ב, המידות לחקר ההלכה טו-ה).
===פרטי הדין === חולין שאין דוגמתן קרב על המזבח, כגון סתם פירות או פת, לרמב"ם (שחיטה ב-ג) אעפ"כ אסור להכניסן למקדש, ולתוס' (בבא בתרא פא: ד"ה ודלמא) ולרשב"א (הובא בכסף משנה שם בתחילתו ובמשנה למלך שם בתחילתו תחילת ד"ה אך) מותר, והאיסור הוא רק על חולין שדוגמתן קרב, כגון בהמות, פירות ביכורים ולחמי תודה.
===ערכים קרובים === ערכים קרובים: אכילת קודשים, בית המקדש, קרבנות, שחיטה.