קובץ יסודות וחקירות/חדש

הגדרה

איסור לאכול מתבואה חדשה עד ט"ז בניסן.

מקור וטעם

מקורו מהפסוק "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה" (ויקרא כג-יד).
והוא איסור לא תעשה . ויש מי שהוסיף שיש גם לאו הבא מכלל עשה, שמהפסוק (דברים טז-ח) "ששת ימים תאכלו מצות" דרשו: מן החדש. ומכאן שעד ט"ז בניסן אסור לאכול מן החדש (דעת זקנים מבעלי התוס' על התורה דברים טז-ח. דן בזה מנחת חינוך שג-ב [י] בקומץ המנחה).
טעמו הוא שראוי להקריב מהתבואה החדשה קרבן לה' קודם שיהנו ממנה (חינוך שג ד"ה משרשי).
במהותו כתבו האחרונים שלבבלי הוא איסור חפצא ולירושלמי הוא איסור גברא (אור שמח חמץ ומצה ו-ז בסופו, ומשנת יעבץ או"ח יג).
עוד חקרו האם הוא איסור תמידי, ורק העומר מתירו (איסור גופו גרם לו), או שכל איסורו הוא רק משום שצריך לחכות באכילתו עד העומר, וע"י העומר מסתלק ממילא איסורו (איסור דבר אחר גרם לו) (דרכי משה דרך הקודש א-ב. בית מתתיהו זבחים ל-ה: מחלוקת אמוראים).
===מניינם=== איסור חדש כולל שלושה מינים – לחם קלי וכרמל. בחלוקת האיסורים דנו האם הוא איסור אחד או שלושה, לגבי: מלקות, מניין המצוות, התראה, וצירוף לכזית. ונדון לגבי כל אחד מהם:
מלקות – מפורש בגמרא שהאוכל לחם וקלי וכרמל לוקה שלוש (כריתות ה.).
מניין המצוות – לעניין מניין המצוות נחלקו בזה, ונקדים שישנה מחלוקת יסודית במניין המצוות – בדין אזהרה אחת שנפרטת לכמה איסורים: לשיטת הרמב"ם ובה"ג נמנית כלאו אחד, ולשיטת הרמב"ן כל איסור נמנה כלאו בפני עצמו (הגרי"פ פערלא תחילת לא תעשה קסד). ובאיסור חדש נחלקו לשלוש דעות:
א) רמב"ם וסיעתו: בכל התורה אזהרה אחת שנפרטת לכמה איסורים נמנית כלאו אחד, אך כאן, שחילקו הכתוב לשלוש מלקיות – נמנה כשלושה לאווין (ספר המצוות לרמב"ם לא תעשה קפט קצ קצא, חינוך שג שד שה, סמ"ג לאווין קמב קמג קמד).
ב) בה"ג וסיעתו: אע"פ שלוקים שלוש מלקיות, כיוון שהיא אזהרה אחת – נמנית כלאו אחד.
ג) רמב"ן: בכל התורה אזהרה אחת שנפרטת לכמה איסורים נמנה כל איסור ללאו בפני עצמו (ואפילו כשלוקים רק אחת), אך כאן, שהוא שם אחד (תבואה חדשה) – נמנה כלאו אחד (רמב"ן בהשגות לספר המצוות שורש ט, רס"ג לא תעשה קסד ע"פ הגרי"פ פערלא תחילת לא תעשה קסד).
התראה – בדעת הרמב"ם, שנמנה כשלושה לאווין, נחלקו האם צריך שלוש התראות (רדב"ז על הרמב"ם מאכלות אסורות י-ג) או התראה אחת (הגרי"פ פערלא תחילת לא תעשה קסד).
צירוף לכזית – הסתפק המנחת חינוך האם לחם קלי וכרמל מצטרפים לכזית, שהרי כולל אותם שם אחד – חדש, או שאינם מצטרפים לכזית משום שהם שלושה שמות – לחם קלי וכרמל (מנחת חינוך שג-ב [יא]). והסיק שמצטרפים (בקומץ המנחה שם).
===פרטי הדין === ההשרשה צריכה להיות קודם שעת ההיתר, כדי שהתבואה החדשה תותר באכילה. וחידש המנחת חינוך (שג-א [ד] ד"ה והנה מה) שאם ההשרשה וההיתר באין כאחד, כגון שזרע בי"ד בניסן וכלו ימי ההשרשה בסוף ט"ז בניסן – גם כן אסור.

ערכים קרובים

ערכים קרובים:דמאי, חלה, טבל, נטערבעי, ספירתהעומר, עציץ, ערלה, תרומות ומעשרות.