קובץ יסודות וחקירות/זריזין מקדימין למצוות

הגדרה

מצווה להקדים לקיים את המצוות (יומא כח:, פסחים ד.).
לדוגמא, כל היום כשר למילה, אך זריזים מקדימים לעשותה (יומא כח:, פסחים ד.).
נקרא גם שיהוי מצווה לא משהינן.

מקור וטעם

במקורו הגמרא הביאה את הפסוק (בראשית כב-ג) "וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו" (יומא כח:, פסחים ד.). והמכילתא דרשה זאת מהפסוק (שמות יב-יז) "ושמרתם את המצות" – כדרך שאין מחמיצין את המצה כך אין מחמיצין את המצווה, אלא אם באה מצווה לידך עשה אותה מייד (מכילתא פרשת בא על הפסוק (שמות יב-יז) ושמרתם את המצות).
בדינו נחלקו לשלוש דעות:
א) הוא חובה מן התורה, וכאילו נכתב בתורה שחייב להקדים את המצווה, ואם לא הקדים עובר באיסור תורה, ומי שאינו מזדרז נקרא פושע (שו"ת הרד"ך ב-ה אמצע ד"ה ועוד).
ב) חיוב מדרבנן (טורי אבן ראש השנה ד: אמצע ד"ה ורבנן).
ג) אינו חיוב גמור, אלא שראוי לאדם ללכת בדרכי האבות (גליוני הש"ס פסחים ד. בדעת המאירי יומא כח:).
טעמו, שהמקיים מצווה שלא בזריזות הוא כעושה אותה דרך פירוק עול ומצווה מלומדה (מאירי הוריות סוף י: ד"ה לעולם).
במהותו חקרו האם זו מידה טובה לאדם להיות זריז לדבר מצווה (בגברא), או שהיא מעלה למצווה שמקדימין אותה (במצווה) (ברכת אברהם פסחים ד. ד"ה שם יש לחקור).

בדינים שונים

מילה שלא בזמנה, נחלקו הפוסקים האם גם בה אומרים זריזים מקדימים, שהיום שנראה בו למילה (כגון שהבריא) נחשב כמילה בזמנה, או שאין אומרים בה זריזים מקדימים, דכיוון דאידחי אידחי (שדי חמד ח"ב ז-ב ד"ה זריזין עמוד 341).

פרטי הדין

הידור מצווה – נחלקו הפוסקים מה עדיף: הידור מצווה, או זריזות למצווה. כגון שיש לו כעת אתרוג כשר, ואם ימתין ישיג אתרוג מהודר – ויש בזה שלוש דעות (שדי חמד ח"ג ל-קמא-ו עמוד 343):
א) הידור מצווה עדיף, וימתין לאתרוג המהודר.
ב) זריזים עדיף, ויטול מייד את האתרוג הכשר.
ג) תלוי כמה זמן יצטרך להמתין לאתרוג המהודר – אם הוא זמן מועט ימתין, ואם הוא זמן מרובה יטול מייד את האתרוג הכשר.
ברוב עם הדרת מלך – זריזים מקדימים דוחה אותו, שעדיף לקיים את המצווה בתחילת זמנה ואפילו בלא רוב עם (שדי חמד ח"ב ז-ג עמוד 341).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: מצוות.