קובץ יסודות וחקירות/זימון

הגדרה

צירוף של כמה אנשים לברך יחד (רש"י ברכות מה. ד"ה שלושה. הסוגיות בברכות מה. והלאה).
לדוגמא, הלשון "נברך" (רש"י ברכות מה. ד"ה שלושה).
נקרא גם ברכת הזימון (ברכות מה: ועוד).

מקור וטעם

במקורו נחלקו בגמרא:
א) מהפסוק (דברים לב-ג) "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו" (ברכות מה.).
ב) מהפסוק (תהילים לד-ד) "גדלו לה' איתי ונרוממה שמו יחדיו" (ברכות מה., מח:).
ג) בפסוק (דברים ח-י) "ואכלת ושבעת וברכת", מהמילים "את ה' אלקיך" (ברכות מח:).
ד) והירושלמי (ברכות ז-א [נב.]) למד זאת מתחילת פסוק זה, מהמילים "ואכלת ושבעת וברכת".
במקור החיוב נחלקו האם הוא דאורייתא, ויש בזה ארבע שיטות:
א) הוא מדאורייתא, והדרשות הנ"ל הן דרשות גמורות (ראב"ד שהובא בטור או"ח קפח, לבוש קצט-ח בהגהות).
ב) הוא מדרבנן, והדרשות הנ"ל הן אסמכתא (ריטב"א ברכות מה., מאירי ברכות מה., אליה רבה קצט-ה דייק מתוס' ברכות מו. ד"ה הא, וכן דעת עולת תמיד קצט-ה שזימון דרבנן, הובא אף הוא באליה רבה, שאגת אריה כד. דן במחלוקת זו גם ר"א גוטמאכר ברכות מה. ד"ה ואין (מודפס בסוף המסכת) ושדי חמד ח"ב ז-ט עמוד 343).
ג) זימון בשלושה מדרבנן, אך זימון בעשרה הוא דאורייתא (קריית ספר על הרמב"ם ברכות ה).
ד) עיקר הזימון מדאורייתא, אך דין הזכרת השם בעשרה הוא דרבנן (חזון איש ברכות לא-א).
במהותו דנו האם הוא מצווה אחת כללית על כל החבורה יחד, או שהוא מצווה על כל אחד מבני החבורה (חקירות במסכת ברכות לח).

פרטי הדין

אחד מפסיק לשניים, דהיינו שלושה שאכלו, ושניים רוצים לברך והשלישי עדיין סועד, עליו להצטרף עימם לזימון (ברכות מה:). וחקרו האם הוא מדין חובת הזימון של האחד, או מדין דרך ארץ, כדי שהשניים יברכו בזימון (אבן האזל ברכות ז-ו, והסיק בדעת הרמב"ם שהוא מדין דרך ארץ).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: ברכת המזון.