קובץ יסודות וחקירות/הענקה

הגדרה

מצווה על האדון לתת לעבדו העברי הענקה בזמן יציאתו לחירות (הסוגיא בקידושין טז:-יז:).
בדיני עבד עברי ואמה עבריה.

מקור וטעם

במקורה ישנן כמה מצוות:
א) לאו – (דברים טו-יג) "וכי תשלחנו חופשי מעימך לא תשלחנו ריקם" (ספר המצוות לרמב"ם לאו רלג, חינוך תפא, סמ"ג לאו קעח).
ב) עשה – (דברים טו-יד) "הענק תעניק לו מצאנך ומגורנך ומיקבך" (ספר המצוות לרמב"ם עשה קצו, חינוך תפב, סמ"ג עשה פד).
ג) ויש דעה שישנו לאו נוסף – (דברים טו-יח) "לא יקשה בעינך בשלחך אותו חופשי מעימך" (בה"ג קצג. וכן דעת רמב"ן ורשב"ץ, הביאם הגרי"פ פערלא עשה כז).
טעמה מפורש בתורה – (דברים טו-יח) "כי משנה שכר שכיר עבדך". ופירש רש"י (על התורה שם, ע"פ קידושין טו.) שרבו מוסר לו שפחה כנענית.
לכן נחלקו המפרשים האם חייב בהענקה במקרה שלא מסר לו שפחה כנענית (משנה למלך עבדים יג-ב: חייב בהענקה, כיוון שהיה יכול למסור לו, מה שלא מסר לו – איהו דאפסיד אנפשיה. מהרי"ט (הובא במשנה למלך שם): לא חייב בהענקה).
במהותה חקר ר' שמואל האם היא חוב ממון על עבודתו או רק מצווה (כמו צדקה) (שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קיג, קכ, חידושי ר' שמואל גיטין וקידושין עמוד עט, מנחת אשר דברים כג-א).
בגדרה נחלקו המפרשים לשלוש דעות:
א) היא מתורת מתנה (סמ"ע חו"מ פו-ב).
ב) מדין צדקה (ש"ך חו"מ פו-ג בסופו).
ג) שכר פעולה – שנאמר (דברים טו-יח) "כי משנה שכר שכיר" (משנה למלך עבדים יג-ד (סוף ד"ה והרי) הסתפק האם הוא צדקה או שכר. והפני יהושע קידושין טז: (ד"ה ואי) חילק שלעניין הענקה לקטן נחשב כשכר פעולה שקטן זוכה בו, וכן לעניין הענקה ליורשיו נחשב כשכר פעולה שהיורשים זוכים בו, אך לעניין בעל חוב של העבד אינו נחשב כשכר פעולה).
זמן החיוב הוא בזמן יציאת העבד לחירות, ולא למפרע מזמן קנייתו (מנחת חינוך תפב-א [ב] ד"ה וגם).

פרטי הדין

מצווה לתת לו מצאן גורן ויקב. ואם אין לו צאן גורן ויקב אלא רק כספים ובגדים – למהרי"ט נותן לו מהם שיעור שלושים סלעים, והמשנה למלך והמנחת חינוך כתבו שלא יתן לו כלל, ואין צריך לקנות צאן גורן ויקב בשביל לתת לו (מנחת חינוך תפב-א [ד] ד"ה ושיעור, משנה למלך עבדים ג-יד סוף ד"ה העניק. והביאו גם את המהרי"ט).
כפייה על הענקה – נחלקו בה המפרשים: למשנה למלך כופין את האדון, מדין כפייה על המצוות (משנה למלך עבדים ג-יד), ולספר המקנה אין כופין (המקנה קידושין טו. ד"ה אלא).
הענקה במיתת האדון – חקר הרוגאצ'ובר האם החיוב על האדון המת, והבן משלם בשבילו, או שמתחילה החיוב על הבן (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ג ד"ה הענקה של עבד עברי).
בשכיר, חידש החינוך שגם בזמן הזה ראוי שיעניק לו בצאתו מעימו (תפב בסופו ד"ה ונוהגת), והוא מצד המוסר (מנחת חינוך שם תפב-א [ז] ד"ה ומה).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: אמה עבריה, עבד עברי.