קובץ יסודות וחקירות/דין עבד כנעני

הגדרה

אדם יכול לזכות מחבירו אע"פ שלא הוא נתן את הממון אלא אדם שלישי (הסוגיא בקידושין ז., האריך בסוגיא זו קונטרסי שיעורים קידושין ט).
בערך זה נדון בדיני תשלומין הנלמדים מפדיית עבד כנעני. לפרטי דין עבד כנעני עצמו ע"ע עבד כנעני במצוות, קנייני עבד כנעני, שחרור עבד כנעני.
לדוגמא, הילך מנה והתקדשי לפלוני – מקודשת לפלוני, אע"פ שלא הוא נתן לה את הממון (קידושין ז.).

מקור וטעם

מקורו מעבד כנעני, כשם שעבד כנעני יוצא לחירות אע"פ שלא הוא נתן את הממון לאדונו אלא אחרים (קידושין ז.).
וגדר הלימוד מעבד כנעני תלוי במקור לדין פדיית עבד כנעני ע"י אחרים: הפני יהושע סובר שהיא סברא, ולכן אותה סברא מועילה גם בשאר דיני תשלומין (פני יהושע קידושין ז. ד"ה הילך). והלבוש (חו"מ קצ-ד) כתב שפדיית עבד כנעני ע"י אחרים נלמדת מפסוקים, שלומדים מפסוקים שיוצא בכסף, והרי אין לו ממון משלו, אלא ע"כ יוצא בכספם של אחרים. ומעבד כנעני לומדים לשאר הדינים (והר"ן הוסיף בדעת הרמב"ם שאפשר שמה שלומדים מעבד לאשה הוא בגזירה שווה לה לה (קידושין ז., ג. בדפי הרי"ף סוף ד"ה גרסינן בגמרא, ונשאר בצ"ע) ) .
בטעמו נחלקו המפרשים לשלוש דעות (קונטרסי שיעורים קידושין ט-ה):
א) מהרי"ט בדעת תוס': נחשב כאילו המקדש עצמו נתן לה את הכסף.
ב) תלמיד הרשב"א: נתינת האחר מועילה מצד עצמה (ולא שהמקדש נתן לה).
ג) רדב"ז: אין צריך נתינה כלל, אלא די בזה שהאשה קיבלה (ובתורת הקניינים ח"א עמוד צט חקר בין שני הצדדים האחרונים).

בדינים שונים

בקידושין מפורש בגמרא (קידושין ז.) שמועיל.
במכירה – לרש"י מועיל (קידושין ז. ד"ה וכן), והר"ן כתב בדעת הרמב"ם שאפשר שסובר שלא מועיל, אלא רק בקידושין שלומדים אשה מעבד כנעני בגזירה שווה לה לה (קידושין ז., ג. בדפי הרי"ף סוף ד"ה גרסינן בגמרא, ונשאר בצ"ע. דן בדבריו הפני יהושע קידושין ז. ד"ה הילך).
בקניין חליפין העדים נותנים את הסודר. ובחידושי ר' שמואל (גיטין וקידושין עמוד קיח) חקר בזה האם הוא מדין שליחות או מדין עבד כנעני (וכן כתב הקצוה"ח קצה-ט שהוא מדין עבד כנעני).
המקדש אשה במעמד שלושתן, כלומר שהאיש (שהוא מלווה) הקנה לאשה חוב ע"י מעמד שלושתן, ורוצה לקדשה בזה, נחלקו הרבה ראשונים האם מקודשת מדאורייתא, שהרי מעמד שלושתן עצמו הוא רק מדרבנן (הובאו באבני מילואים כח-לד).
לשיטות שמקודשת מדאורייתא, דעת האבני מילואים (שם, כך ביאר בדעתו דרכי משה דרכי הקניינים ח-ו ד"ה וקושייתו) שכל הקידושין הללו הם מדין עבד כנעני, שהבעל עצמו לא נתן לה את הכסף, אלא הלווה נתן במקומו. אך הגרמ"א עמיאל (בדרכי משה שם ד"ה אכן כ"ז) חלק עליו וכתב שדין עבד כנעני נאמר רק כאשר ממונו של הבעל לא חסר, אך כאן ממונו של הבעל חסר, שהרי מחסר את שעבודו לטובת האשה.
בפדיון הבן הסתפק מהרי"ט אלגזי אם יועיל דין עבד כנעני, דהיינו שראובן פודה בממונו את בנו של שמעון (בכורות א-ז, דן בזה קונטרסי שיעורים קידושין ח בסופו).

פרטי הדין

דעת הבעל – נחלקו בזה הראשונים:
א) רש"י (קידושין ז. ד"ה הילך וד"ה מקודשת) פירש שהבעל עשאו (לזה שאמר לאשה "הילך מנה וכו'") שליח, והחידוש בדין עבד כנעני (יותר משאר שליחויות) הוא שהממון שייך לאותו פלוני ולא לבעל (והקונטרסי שיעורים (קידושין ט-א ד"ה ונראה דבפלוגתת) כתב שתוס' סוברים כרש"י).
ב) הרמב"ם (אישות ה-כב) והריטב"א (קידושין ז. ד"ה הילך) כתבו שהבעל לא עשאו שליח, אלא שחזר הבעל לאחר מכן ואמר לאשה הרי את מקודשת לי בהנאה זו הבאה לך בגללי (דן במחלוקתם הרשב"א קידושין ז. ד"ה הילך וד"ה והרמב"ם). וטעמו, שהרי מקור הדין מפדיית עבד כנעני, ואין צריך שהעבד יעשה שליח את זה שפודהו (מעשה רוקח על הרמב"ם אישות ה-כב בתחילתו). ולשיטתם אם הבעל עשאו שליח אין צריך ללומדו מעבד כנעני (משמע מהריטב"א שם. והקונטרסי שיעורים (קידושין ט-א ד"ה ונראה דבפלוגתת) כתב שגם תוס' רי"ד סובר כך).

אנשים

גוי, שאין בו דיני שליחות וזכיה, נחלקו האחרונים אם מועיל בו דין עבד כנעני (מחנה אפרים שלוחין ושותפין טו) או לא (הגר"ח, דן במחלוקתם קונטרסי שיעורים קידושין ט-ה ד"ה אולם).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: דין ערב (שלא המתחייב מקבל את הממון אלא אדם שלישי), קידושיכסף, קידושין, קניינים, שחרור עבד כנעני.