קובץ יסודות וחקירות/דיו לבא מן הדין להיות כנידון

הגדרה

קל וחומר לא יועיל לחדש דין בנלמד יותר מאשר במלמד (הסוגיא בבבא קמא כה., דן בזה הליכות עולם ד-ב-ב).
בדיני קל וחומר.
לדוגמא, שן ורגל ברשות הרבים פטורים, וברשות הניזק חייבים נזק שלם. קרן ברשות הרבים חייבת חצי נזק. וא"כ לכאורה קל וחומר שתתחייב ברשות הניזק נזק שלם. אלא דיו לבא מן הדין להיות כנידון, וכשם שברשות הרבים חייבת רק חצי נזק, אף ברשות הניזק חצי נזק (בבא קמא כד: במשנה).
החולק על דין זה הוא רבי טרפון. וגם הוא מודה שאומרים דיו, אלא שלדעתו אומרים דיו רק היכא דלא מפריך קל וחומר, אבל היכא דמפריך קל וחומר, דהיינו שאם נאמר דיו ייפרך כל הקל וחומר ולא תלמד ממנו דבר – אין אומרים דיו (בבא קמא כה. ורש"י ד"ה היכא).
דעה שלא אומרים דיו אפילו היכא דלא מפריך קל וחומר – היתה הו"א בגמרא שיש דעה כזו, אך נדחתה (בבא קמא כה.), ולמסקנה לכו"ע אומרים דיו (פירוש המשניות לרמב"ם בבא קמא כה. בתחילתו). ואע"פ שיש גמרא אחרת שמשמע ממנה שאין אומרים דיו כלל, צריך לומר שהיא רק להו"א (תוס' בבא קמא כה. ד"ה והא).

מקור וטעם

מקורו מדאורייתא, שנאמר "ויאמר ה' אל משה ואביה ירוק ירק בפניה הלוא תיכלם שבעת ימים" (במדבר יב-יד), והרי קל וחומר לשכינה ארבעה עשר יום, אלא שדיו לבא מן הדין להיות כנידון (בבא קמא כה.).

פרטי הדין

תחילת דינא וסוף דינא – אומרים דיו בין על תחילת דינא, דהיינו שהנלמד לא יהיה חמור מהמלמד, ובין על סוף דינא, דהיינו שהפרט הנלמד לא יהיה חמור מהחומרא שמצאנו בנלמד (הליכות עולם ד-ב-ב באמצעו, כללי התלמוד לשל"ה א-יט, פני יהושע בבא קמא כה. סוף ד"ה ורבי).
כשאינו דין חדש – חידשו התוס' (קידושין י: ד"ה זו (הראשון) בתירוץ השני) שדיו נאמר רק שלא נלמד דין חדש בנלמד, אך כשאינו דין חדש, אלא שיש דין בנלמד והקל וחומר בא לבאר מהו הדין – אפשר ללומדו יותר ממה שנאמר במלמד. לדוגמא, אנו כבר יודעים שקניין כסף אוכל בתרומה, והקל וחומר מלמד רק מהו קניין כסף.
מה מצינו – כאשר אפשר ללמוד את הדין גם במה מצינו וגם בקל וחומר, הקל וחומר אלים יותר ואין אומרים דיו (תוס' פסחים יח: ד"ה ומה).
בלימוד מה הצד, דהיינו שיש שני מלמדים, הסתפקו הראשונים האם אומרים דיו מאחד המלמדים (תלמיד רבינו פרץ בשיטה מקובצת בבא קמא ג: ד"ה משורו: שמא אין אומרים).
דון מינה – נחלקו תנאים האם דון מינה ואוקי באתרה או דון מינה ומינה (סנהדרין עה:). אך בקל וחומר לא נחלקו, משום שאומרים בו דיו (בירורי המידות ג-ה-ח).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: מידות שהתורה נדרשתבהן, קל וחומר.