קובץ יסודות וחקירות/גזירה שווה

הגדרה

לומדים את הדין ממקום אחר שנמצאת בו מילה דומה (האריך בזה הליכות עולם ד-ב-יד והלאה).
בפירוש "גזירה שווה" נחלקו המפרשים לארבע דעות (עיטור סופרים על ספר כריתות א-ב-א):
א) תיבות שוות, שהתיבות מגיזרה שווה (מהרי"ק, הליכות עולם ד).
ב) חלק שווה (בירורי המידות ג-ג-ו, והביא גם את המהרי"ק).
ג) דין שווה (רשב"ץ).
ד) גזירת הכתוב (הערוך גזר ג, קרבן אהרן).
לדוגמא, נאמר בישראל "לא תשימו קרחה" (דברים יד-א) ונאמר בכהנים "לא יקרחו קרחה" (ויקרא כה-ה), ולומדים שכשם שבכהנים חייב על כל קרחה וקרחה וחייב על הראש – כך גם בישראל, וכשם שבישראל החיוב בקורח על מת – כך גם בכהנים (מכות כ.).
נקראת גם בכמה שמות נוספים:
א) בלשון הגמרא נקראת גם "נאמר כאן וכו' ונאמר להלן וכו'" (בירורי המידות ג-ה-ו. אך בגזירה שווה של גילוי מילתא הגמרא נוקטת "נאמר למעלה וכו' ונאמר למטה וכו'" (הליכות עולם ד-ב-יח)).
ב) בראשונים נקראת לעיתים "גזירה שווה ממש" על מנת להבדילה מגזירה שווה של גילוי מילתא (תוס' מנחות סא. ד"ה ה"מ, ריטב"א ראש השנה ב: ד"ה הא).
ג) לעיתים נקראת היקש (כתובות לח.), אמנם לא מצינו שקוראים להיקש בשם גזירה שווה (בירורי המידות ג-ד-יב).
משמעויות נוספות: בשם "גזירה שווה" מכנים לעיתים גם את מה מצינו (רש"ש פסחים כז: על רש"י ד"ה ודנו, בירורי המידות ב-יב-א) וגם את סמוכים (בירורי המידות ד-א-א).
במניין המידות, מידה זו נכללת בשבע מידות של הלל, י"ג מידות של רבי ישמעאל, ול"ב מידות של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי .
דינים דומים: גזירה שווה של גילוי מילתא – בה לא לומדים דין אלא את פירוש המילה (אך גזירה שווה ממש אינה פירוש המילה (בירורי המידות ג-א-א)). ויש שנחלקו לגבי גזירה שווה מסויימת אם היא גזירה שווה ממש או גזירה שווה של גילוי מילתא (כפות תמרים סוכה מג. ד"ה ת"ר).
היקש – היקש וגזירה שווה שווים בכמה וכמה דברים, כגון: אין היקש וגזירה שווה למחצה, לחומרא מקישינן ועוד (בירורי המידות ג-ה-ח).
בניין אב – יש מי שכתב שמידת בניין אב מכתוב אחד היא אחות הק"ו, ובניין אב משני כתובים היא אחות הגזירה שווה, ולכן רבי ישמעאל סידרם מייד אחר ק"ו וגזירה שווה (בירורי המידות ו-ד-ח).

מקור וטעם

מקורה – אין אדם דן גזירה שווה מעצמו אלא אם כן קיבלה מרבותיו (פסחים סו.), ע"ע אין אדם דן גזירה שווה מעצמו.

פרטי הדין

אופן הדרשא – גזירה שווה נחשבת ככתובה במפורש בתורה (רש"י פסחים סו. ד"ה וכי מאחר, קובץ שיעורים קידושין קח) .
לומדים מהמלמד לא רק את הדין, אלא גם את מקורו. ולכן אע"פ שאשה פטורה מבל תקיף – עבד שנלמד מאשה בגזירה שווה כן חייב בבל תקיף, כי כל המקור שאשה פטורה הוא שאין לה זקן, ולכן עבד – שיש לו זקן – כן חייב (רמב"ם עבודה זרה יב-ב) .
למד מן הלמד – דבר הנלמד בגזירה שווה חוזר ומלמד בגזירה שווה אפילו בקודשים (בירורי המידות ג-ג-ח).
אין עונשין ומזהירין מן הדין – גזירה שווה (וכן היקש) היא כמפורשת בתורה, משום שלא ניתן לאדם לדורשה מעצמו אלא בקבלה מרבותיו, ולכן עונשים ממנה. ורק קל וחומר, שאדם דן מעצמו, אין עונשים ממנו (סנהדרין עג. – עונשים מהיקש. רש"י שם ד"ה הקישא – עונשים גם מגזירה שווה, והוסיף את הטעם הנ"ל. וכן לחם משנה שבת כ-יד כתב שעונשים מגזירה שווה (הובא בספר המקנה (ר' אליעזר זוסמאן סופר) ד-ב אות א)).
שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדים גם בגזירה שווה (בירורי המידות ג-ג-יא).
טרח וכתב קרא – הר"ן והרשב"א סוברים שאומרים זאת גם על מילתא דאתיא בגזירה שווה (וכן על היקש), ותוס' חולקים (יד מלאכי תכ).
גזירה שווה משולשלת, כגון למדנו מציאה מחיפוש וחיפוש מחיפוש וחיפוש מנרות ונרות מנר ונר מנר (פסחים ז:) – כתבו הראשונים שאינה גזירה שווה גמורה אלא אסמכתא על דרבנן או על דאורייתא (בירורי המידות ג-ג-ד).
דרבנן – יש שבגזירות דרבנן גזרו דומיא דגזירה שווה (רש"י ביצה יב: ד"ה גזרה שוה).
דון מינה – נחלקו תנאים האם דון מינה ואוקי באתרה או דון מינה ומינה (סנהדרין עה:). ע"ע דון מינה.
מופנה – יש חילוק בין גזירה שווה שמופנה משני צדדים, מופנה מצד אחד, ואינה מופנה כלל (נידה כב:). ע"ע מופנה.

חוזק

בסעיף זה נדון בחוזקה של המידה במקרה שמידה אחרת סותרת אותה.
פסוק – גזירה שווה אינה יכולה להפקיע מפסוק, חוץ ממקום אחד – "יקום על שם אחיו המת" (יבמות כד.) (בירורי המידות ב-א-א).
ק"ו – גזירה שווה עדיפה ממנו, שגזירה שווה היא קבלה מסיני וק"ו הוא מדעתו (רש"י פסחים סו. ד"ה וכי מאחר).
בניין אב – גזירה שווה עדיפה ממנו (רש"י קידושין לד: ד"ה בשלמא).
סמוכים – גזירה שווה עדיפה ממנו (תוס' סנהדרין סז: ד"ה וכי).
היקש וגזירה שווה – נחלקו הפוסקים לשלוש דעות (יד מלאכי ר):
א) היקש עדיף.
ב) גזירה שווה עדיפה.
ג) יש שני סוגי היקש: היקש שמוכח מהפסוק שכוונתו להשוות בין הדינים (כגון: על הארץ תשפכנו כמים (דברים יב-טז, פסחים כב.)) – עדיף מגזירה שווה. היקש שבו שני הדינים רק הוזכרו בפסוק אך לא מוכח שכוונתו להשוותם (כגון: אחיך העברי או העבריה (דברים טו-יב, קידושין יד:)) – גזירה שווה עדיפה ממנו.
כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט – גזירה שווה לא תועיל לרבות יותר מהפרט (בירורי המידות יא-י-ח).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: אין אדם דן גזירה שווהמעצמו, אין היקש וגזירה שווהלמחצה, אין עונשין ומזהירין מן הדין (ושם בסעיף "מדות שונות" (ד"ה היקש וגזירה שווה) דנו לגבי גזירה שווה), בנייןאב, גזירה שווה של גילוימילתא, דוןמינה, היקש, טרח וכתב להקרא, למד מןהלמד, מופנה, מידות שהתורה נדרשתבהן, פירכא, שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדים.