קובץ יסודות וחקירות/בעל מום (כהן)

הגדרה

אסור לכהן בעל מום לעבוד במקדש (הסוגיות בבכורות פרק ז).
לדוגמא, פגמים בצורת ראשו (בכורות מג. במשנה).

מקור וטעם

מקורו מכמה וכמה פסוקים: "איש מזרעך לדורותם אשר יהיה בו מום לא יקרב וגו'. לא יגש וגו'. אל הפרוכת לא יבוא ואל המזבח לא יגש" (ויקרא כא-יז,כא,כג).
טעם האיסור לכהן בעל מום לעבוד, כדי שיתפסו מחשבות בני האדם אחריו, שכאשר האדם חשוב במראהו ימצא חן בעיני כל רואיו. ועוד, שאם יהיה בעל מום, תיפגם מחשבת בני האדם מהקרבן משום שיחשבו על שינוי צורתו (חינוך רעה ד"ה משרשי).
טעם האיסור לכהן בעל מום להיכנס להיכל, כדי להגדיל את כבוד בית המקדש (חינוך רעז ד"ה משרשי).
גדרו של כהן בעל מום – חידש הצפנת פענח שהוא גם כהן וגם זר (מפענח צפונות ו-טו).
במניין המצוות ישנם כמה איסורים בזה:
א) לא יעבוד כהן בעל מום קבוע (חינוך רעה, רמב"ם לאווין ע, סמ"ג לאווין שח).
ב) לא יעבוד כהן בעל מום עובר (חינוך רעו, רמב"ם לאווין עא). והרמב"ן (הובא בחינוך סוף רעו) והסמ"ג (לאווין שח) כללו את מום קבוע ומום עובר בלאו אחד.
ג) לא יכנס בעל מום להיכל (חינוך רעז, רמב"ם לאווין סט, סמ"ג לאווין שז).

פרטי הדין

כהן גדול בעל מום, חקר הרוגאצ'ובר האם הוא פסול הגוף ואינו כהן גדול כלל, או שהוא כהן גדול פסול וכמו אריה דרביע עליה (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה בעל מום אות קז).
טומטום ואנדרוגינוס (בין באדם ובין בבהמה) – מהגמרא נראה שטומטום אינו מום, ובאנדרוגינוס נחלקו. וברמב"ם יש בזה סתירה (מנחת חינוך רעה-א [ד]).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: כהן.