קובץ יסודות וחקירות/בניין אב

הגדרה

לימוד ע"י דימוי בין המלמד לנלמד (האריך בזה הליכות עולם ד-ב-כד והלאה).
שמו – בפשטות נקרא "בניין אב מכתוב אחד" ו"בניין אב משני כתובים", אך יש גירסא "בניין אב וכתוב אחד" וכן "בניין אב ושני כתובים" (תוספתא סנהדרין סוף פרק ז), ויש מי שכתב שהיא הגירסא המדויקת, ופירושה: בניין אב, והוא כתוב אחד שבונה אותו (בירורי המידות ו-ג-ו).
פירוש "בניין אב" הוא שהמלמד הוא כאב והנלמדים הם כבניו (שו"ת הרי"ף א, הליכות עולם ד-ב-כד). ויש שהוסיפו שהוא גם מלשון בינה (בירורי המידות ו-ב-ג).
לדוגמא, נאמר שאסור לקלל דיין ונאמר שאסור לקלל נשיא. ולומדים מהם שאסור לקלל את אביו (סנהדרין סו.).
נקרא גם בכמה שמות נוספים:
א) לעיתים קל וחומר, שיש שהגמרא נקטה "קל וחומר" ובאמת הוא מה מצינו (תוס' חולין כג: ד"ה ותהא, הליכות עולם ד סוף דיני ק"ו).
ב) לעיתים נקרא גזירה שווה, שיש שחז"ל קראו למה מצינו "גזירה שווה" (רש"ש פסחים כז: על רש"י ד"ה ודנו, בירורי המידות ב-יב-א).
ג) בלשון הירושלמי מה מצינו נקרא "היקש" (ירושלמי פסחים ו-א [לט.] ופני משה שם ד"ה היקש).
משמעות נוספת: בשם "מה מצינו" מכנים לעיתים גם את קל וחומר (בירורי המידות ב-יא-ד), וכן יש שכינו גזירה שווה של גילוי מילתא בשמות "בניין אב" ו"מה מצינו" (ראב"ד לגבי בניין אב, יבין שמועה ד-קי בסופו: כעין בניין אב, הובא בכפות תמרים סוכה מג. ד"ה ת"ר. ר"ן בשיטה מקובצת בבא מציעא פז: (ד"ה והא) לגבי מה מצינו).
במניין המידות, מידה זו נכללת בשבע מידות של הלל, י"ג מידות של רבי ישמעאל, ול"ב מידות של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי .
דינים דומים: קל וחומר – יש מי שכתב שמידת בניין אב מכתוב אחד היא אחות הק"ו, ובניין אב משני כתובים היא אחות הגזירה שווה, ולכן רבי ישמעאל סידרם מייד אחר ק"ו וגזירה שווה (בירורי המידות ו-ד-ח).

מקור וטעם

מקורו – לכו"ע אדם דן מה מצינו מעצמו (בירורי המידות ו-א-ה).
טעמו של מה מצינו הוא שאנו מבינים את טעמו של הדין במלמד (והוא כאילו שטעמו של המלמד כתוב במפורש בתורה), וממילא הדין שייך גם בנלמד. שלעניין מה מצינו כן דרשינן טעמא דקרא (בירורי המידות ו-א-ג).
הטעם שהתורה לימדה בבניין אב ולא כתבה את הדין בפירוש, שדרך התורה לקצר בדבריה, וגילתה במקום אחד והוא הדין לכל המקומות הדומים לו (הליכות עולם ד-ב-כד בתחילתו).
מהותו של בניין אב הוא דין שמסיקים ממנו את המושג שגרם לו, ומהמושג הזה לומדים כמה דינים (בירורי המידות ו-ב-ג).

חדא מתרתי

===בסעיף זה נדון בחילוקים בין חדא מחדא (מה מצינו) לחדא מתרתי (מה הצד). טעמו של מה הצד (חדא מתרתי) הוא מה מצינו (חדא מחדא) (בירורי המידות ו-א-ב).
מהותו של חדא מתרתי – גם בחדא מתרתי עיקר הלימוד הוא מהפסוק הראשון, שהרי גם בו יש את הצד השווה. והפסוק השני בא בשביל למצוא מהו הצד השווה (בירורי המידות ו-ג-ו).
בפירוש המידות בניין אב מכתוב אחד ובניין אב משני כתובים מצאנו שלוש דעות:
א) ראב"ד: בניין אב מכתוב אחד – חדא מחדא, בניין אב משני כתובים – חדא מתרתי (בירורי המידות ו-ד-ג).
ב) ספר כריתות: חדא מחדא (מה מצינו) אינו בניין אב. בניין אב (בין מכתוב אחד ובין משני כתובים) הוא חדא מתרתי (דהיינו מה הצד), ו"כתוב אחד" ו"שני כתובים" פירושם בפרשה אחת או בשתי פרשיות, אבל שניהם הם חדא מתרתי (מה הצד) (ספר כריתות א-ג-ב. וברש"י יש סתירה בזה: במנחות עו. (ד"ה ואכתי) משמע שמה מצינו אינו בניין אב, אך בשבת כו: (ד"ה ופרט) כתב שמה מצינו הוא בניין אב).
ג) בירורי המידות: בניין אב מכתוב אחד כולל גם חדא מחדא וגם חדא מתרתי (בירורי המידות ו-ג-ו).
בחלוקת המידות של חדא מחדא וחדא מתרתי נחלקו הראשונים: הראב"ד סובר שהן שתי מידות נפרדות (בירורי המידות ו-ד-ג, וכן דעת יבין שמועה), אך רש"י, רס"ג וספר כריתות כתבו שגם חדא מחדא וגם חדא מתרתי הן מידה אחת (בירורי המידות ו-א-ד, ו-ד-ג).
פירכא כל דהו – בחדא מתרתי מועילה לפרוך (ובק"ו לא מועילה), ובחדא מחדא נחלקו המפרשים: לר"ן אפשר לפרוך (בחידושיו לחולין קטו:) ולהליכות עולם (ד-ב-ה בתחילתו) אי אפשר (אמנם הריטב"א מכות ד: (ד"ה ורבי יהודה) חידש בדעת רבי יהודה שלא פורכים פירכא כל דהו אפילו על חדא מתרתי).
יוכיח – בחדא מחדא אפשר להקשות "יוכיח" (פלוני יוכיח וכו'), אך בחדא מתרתי אי אפשר להקשות יוכיח אלא רק פירכא מגופיה (מה להצד השווה שבהם וכו') (הליכות עולם ד-ב-ד בסופו).
אין עונשין ומזהירין מן הדין – במה מצינו (חדא מחדא) – דנו המפרשים האם עונשים ממנו (משנה למלך נזירות ב-יז הסתפק בזה. ספר המקנה (ר' אליעזר זוסמאן סופר) ד-ב אות ט: אין עונשים. ירושלמי עבודה זרה ה-יב [לו:]: אין עונשים. עמודי ירושלים שם: לבבלי עונשים ולירושלמי לא. בדעת הירושלמי דן גם היפה עיניים מכות ה:).
ודין זה תלוי בשאלה מדוע אין עונשים מן הדין : אם הטעם הוא שמא יש פירכא – גם במה מצינו שייך טעם זה, ולא נעניש ממנו, אך אם הטעם הוא שהנלמד חמור מהמלמד והעונש לא מספיק לכפר עליו – זה רק בקל וחומר שהנלמד באמת חמור יותר, אך במה מצינו – שהנלמד שווה למלמד – כן נעניש (אתוון דאורייתא כה בתחילתו ד"ה הן אמת).
מה הצד (חדא מתרתי), עונשים ממנו, ואפילו לדעת הרמב"ם שממה מצינו אין עונשים (כללי התלמוד כללי הקל וחומר ב (מודפסים בסוף מסכת ברכות עמוד 98)).
הצד השווה, שלומדים ממנו בחדא מתרתי – שלילה (דהיינו שאין דין מסויים) לא נחשבת צד, כי אין קץ לשלילות. אלא אם כן יש פסוק מיוחד שמלמד שהשלילה נחשבת צד (בירורי המידות ט-א-ג).

קל וחומר

===בסעיף זה נדון ביחס שבין בניין אב לקל וחומר. יסוד זהה – מה מצינו אפשר ללמוד רק אם יש למלמד ולנלמד יסוד זהה (בירורי המידות ב-ו-א), אך ק"ו אפשר ללמוד גם בלי יסוד זהה (בירורי המידות ב-יא-ב).
פירכא – בקל וחומר אפשר לפרוך רק פירכא של קל וחמור, בבניין אב אפשר לפרוך אפילו פירכא כל דהו (בירורי המידות א-ד. אמנם יבין שמועה חידש שמה מצינו עדיף מק"ו, משום שמה מצינו נקרא בגמרא גם היקש, ואין משיבים על ההיקש. אך חלקו עליו (בירורי המידות ו-ד-ד)).
תחילתו להחמיר וסופו להקל – אפשר להשיב זאת על ק"ו אך לא על מה מצינו (רש"י פסחים כז: ד"ה ודנו, ע"פ הרש"ש עליו). ובזה מה מצינו עדיף מקל וחומר.
בניין אב וקל וחומר יחד – כאשר אפשר ללמוד את הדין גם במה מצינו וגם בקל וחומר, הקל וחומר אלים יותר ואין אומרים דיו (תוס' פסחים יח: ד"ה ומה).
ק"ו שהקשו עליו פירכא (מה לפלוני שכן וכו'), והביאו יוכיח (פלוני יוכיח), ונלמד משני מלמדים – נחלקו המפרשים האם הוא עדיין קל וחומר, ולא נפרך בפירכא כל דהו (של"ה תורה שבע"פ מידת ק"ו, שושנת העמקים א, גינת ורדים יח), או שכבר אינו ק"ו אלא מה הצד, ולכן נפרך בפירכא כל דהו, כדין מה הצד (ולא כדין ק"ו) (הליכות עולם ד-ב-ה בתחילתו, בירורי המידות א-א-ד).

פרטי הדין

טרח וכתב לה קרא – נחלקו האם אומרים זאת לגבי מה הצד (גופי הלכות א-א-מג ד"ה אבל).
למחצה – בניין אב (מה מצינו) יש למחצה (בירורי המידות ו-ד-ט).
דון מינה – גם בבניין אב נחלקו האם דון מינה ואוקי באתרה או דון מינה ומינה (רש"י חולין קכ: ד"ה בדון) .

חוזק

בסעיף זה נדון בחוזקה של המידה במקרה שמידה אחרת סותרת אותה.
גזירה שווה עדיפה מבניין אב (רש"י קידושין לד: ד"ה בשלמא).
היקש עדיף מבניין אב (רש"י קידושין לה. ד"ה למען).
כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט – גזירה שווה ומה מצינו לא יועילו לרבות יותר מהפרט, אך ק"ו כן יועיל (בירורי המידות יא-י-ח).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: אין עונשין ומזהירין מן הדין (ושם בסעיף "מדות שונות" (ד"ה מה מצינו וד"ה מה הצד) דנו לגבי בניין אב), גזירהשווה, גזירה שווה של גילוי מילתא (ושם בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה טעמה) הבאנו שיש מי שחידש שהיא מדין מה מצינו), דוןמינה, היקש, טרח וכתב להקרא, למד מןהלמד, מידות שהתורה נדרשתבהן, פירכא, קלוחומר, שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדים.