קובץ יסודות וחקירות/בטלה דעתו אצל כל אדם

הגדרה

אין מתחשבים בדעתו של אדם כאשר היא סותרת את דעת רוב העולם.
לדוגמא, אין מברכים ברכת המזון על יין, משום שאדם לא קובע עליו את סעודתו. ואפילו אם יבוא אדם ויקבע עליו את סעודתו – לא יברך, משום שבטלה דעתו אצל כל אדם, ששאר בני האדם אין דרכם בכך (ברכות לה:).

מקור וטעם

בטעמו חקר הברכת אברהם האם אנו אומרים שדעתו אינה בלב שלם (מציאות), או שדעתו לא מועילה נגד דעת כל העולם (דין) (ברכת אברהם סוכה ד. ביטול כרים א).

בדינים שונים

גם לקולא אומרים בטלה דעתו (שדי חמד ח"א ב-עז עמוד 340).
בדיני אכילה פשוט שאומרים בטלה דעתו. ובפשטות אומרים זאת גם בשאר הדינים (כך מוכח מהט"ז חו"מ קצד-א (ד"ה מיהו) שאמר זאת בדיני ממונות), אך מוהר"ש קלוגר חידש שדין זה נאמר רק באיסורי אכילה (הביאו (וכן את הט"ז) ודן בזה שדי חמד ח"א ב-נט עמוד 336, והוסיף שנראה לו שיש לזה סתירה מכמה מקומות שאומרים בטלה דעתו גם בדינים שאינם איסורי אכילה (כגון שבת צא., צב:)).

פרטי הדין

מנהג מקום מסויים, גם בו אומרים שבטלה דעתם אצל שאר העולם, אלא אם כן הוא תלוי בסיבה שאם היתה אצל שאר העולם – כולם היו נוהגים כך, כגון ערביא שמקיימים קוצים לגמליהם, וכן כל העולם אם היו מגדלים גמלים היו מקיימים קוצים – שאז לא בטלה דעתם (אך יחיד – בטלה דעתו תמיד, אפילו אם הוא תלוי בסיבה כזו) (תוס' שבת צב: ד"ה ואת"ל).

אנשים

איסטניס (אנין דעת), שדעתו שונה משאר בני האדם, אך כך דרך כל האיסטניסים – לא אומרים בזה בטלה דעתו, שלגבי האיסטניסים אינו יחיד שתיבטל דעתו, אלא הם רבים. לכן איסטניס שמצטער בסוכה מדבר שרוב בני האדם אינם מצטערים ממנו, אך דרך האיסטניסים כן להצטער ממנו – פטור מהסוכה, ולא אומרים בזה בטלה דעתו (ט"ז או"ח תרמ-ו).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: מנהג.