קובץ יסודות וחקירות/בגדי כהונה

הגדרה

כהן העובד בבית המקדש חייב ללבוש ארבעה בגדים: כתונת, מכנסיים, מגבעת, אבנט.

מקור וטעם

מקורו מהפסוק "ועשו בגדי קודש לאהרון אחיך ולבניו" (שמות כח-ד).
במהות המצווה יש ארבע דעות בראשונים (מנחת אשר שמות נב-א (בתחילתו) הביא שלוש דעות: מצווה בלבישה, בעשייה, והכשר מצווה):
א) יש מצווה בלבישתן תמיד (גם שלא בשעת העבודה).
ב) יש מצווה בלבישתן רק בשעת העבודה (הגר"ח סטנסיל שכ חקר בדעת הרמב"ם האם מצווה ללובשם תמיד או רק בשעת עבודה).
ג) יש מצווה בעשייתן.
ד) אין בהם מצווה אלא הם רק הכשר מצווה לעבודה.
בחיוב ללובשם בשעת העבודה חקרו האם בשביל לעבוד בבית המקדש צריך בגדי כהונה, או שאסור להיות בלא בגדי כהונה (דרכי משה דרך הקודש י-ב).
באיסור מחוסר בגדים חקר הגר"ח האם הוא נחשב זר, או שהוא לאו בפני עצמו (הגר"ח סטנסיל שכ).

פרטי הדין

לשמה – בירושלמי (יומא ג-ו [יז.]) נחלקו האם בגדי כהונה צריכים להיעשות לשמה, ותלו זאת במחלוקת האם מזוזה צריכה עיבוד לשמה. והרמב"ן (שמות כח-ב) כתב שצריכים להיעשות לשמה, ויתכן שצריכים כוונה. והרמב"ם לא הזכיר את דין זה (בכל זה דן מנחת חינוך צט-א [טו]).
לכהן גדול היו גם כן את ארבעת הבגדים של הכהן הדיוט (חוץ מהארבעה הנוספים), אך יש דעות שהיה חילוק ביניהם (מנחת חינוך צט-א [ג] ד"ה וכהן):
א) כתונת – בכהן גדול היתה משובצת (אבן עזרא, אך לרמב"ם ולרמב"ן היו שוות).
ב) אבנט – בכהן גדול היה מעשה רוקם (לרמב"ם, אך לרמב"ן היו שווים).
ג) מצנפת – יש חילוק בשמותן, ש"מצנפת" היא של כהן גדול ו"מגבעת" היא של כהן הדיוט, ונחלקו המפרשים האם יש חילוק ביניהן, ויש בזה שש דעות (הובאו בשערי היכל עמוד שפט בדפיו): [א] אין שום הבדל בין מצנפת של כהן גדול למגבעת של כהן הדיוט (רש"י). [ב] אין שום הבדל בין כהן גדול לכהן הדיוט אלא שהמצנפת והמגבעת הן חלקים שונים של אותו הבגד (לקח טוב). [ג] המצנפת היא צעיף ארוך שנכרך והמגבעת היא כובע (ראב"ד). [ד] המצנפת צרה יותר כדי שיהיה מקום לציץ (ריב"א). [ה] ההבדל רק בלבישתן (אך לא בעשייתן), שהמצנפת רק מסביב לראש והמגבעת גם מעליו (רמב"ן). [ו] ההבדל רק בלבישתן שהמצנפת מכסה גם את הצדעיים והמגבעת לא (רמב"ם).
ד) מכנסיים – לכל הדעות היו שווים בכהן גדול ובכהן הדיוט.
כלאיים בבגדי כהונה – חקר הגר"א וסרמן האם היא הותרה או דחויה (קובץ הערות ט-א).
ציץ מרצה רק כשלבוש בכל השמונת בגדים – משום שהריצוי הוא עבודת כהן שמחייבת שמונה בגדים, או שכאשר אינו לבוש את כל שאר הבגדים אינו נחשב לבוש ציץ (משנת יעבץ או"ח נח ד"ה ויש להסתפק).

אנשים

מי שאינו ראוי לעבוד, כגון זר ואשה, אינו מחוייב בלבישת בגדים. דהיינו, אם זר או אשה עבדו במקדש בלא בגדי כהונה עוברים רק משום זרות ולא משום מחוסר בגדים, שהציווי על לבישת הבגדים נאמר רק למי שראוי לעבוד (מנחת חינוך צט-א [טז] ד"ה והנה וד"ה ועיין).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: ביתהמקדש, כהן, כהןגדול, קרבנות.