קובץ יסודות וחקירות/אשת איש שזינתה

הגדרה

אשת איש שזינתה מרצונה נאסרת על הבעל ועל הבועל.
בערך זה נדון באיסור אשת איש שזינתה, לבעל ולבועל. לגבי העדים שזינתה – ע"ע עדים שזינתה. לאיסור אשת איש לעולם – ע"ע אשת איש. לגדרי קידושין ע"ע קידושין.

מקור וטעם

במקור האיסורים ישנם כמה פסוקים:
א) איסור לבעלה – מפרשת סוטה, שנאמר בה (במדבר ה-יג) "ונסתרה והיא נטמאה" (יבמות יא:).
ב) לאו לבעלה – מפרשת מחזיר גרושתו, שנאמר בה (דברים כד-ד) "לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הוטמאה", ודרשו "אחרי הוטמאה" – לרבות שנבעלה. זו דעת חכמים, אך לרבי יוסי בן כיפר אין לאו באשת איש שזינתה (יבמות יא:).
ג) איסור לבועל – מפרשת סוטה, שנאמר בה (במדבר ה-כט) "אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה". ודרשו (סוטה כז:) "נטמאה ונטמאה" – אחד לבעל ואחד לבועל (ובאופן הלימוד נחלקו תנאים (סוטה כח.-כט.)).
באופן האיסור לבעלה חקר הרוגאצ'ובר האם האשה נאסרת על בעלה, או הבעל על אשתו (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה אשת איש שזינתה אות קנה).
בטעם האיסור לבעל חידש המהרי"ק שאינו מחמת העבירה, אלא מחמת מעילתה בבעלה, שנאמר "ומעלה בו (בבעלה) מעל", ולא "ומעלה בה' מעל" (מהרי"ק קסז בתחילתו). ולכן גם באומרת מותר, דהיינו שהאשה היתה סבורה שאין איסור אשת איש ולכן זינתה, אעפ"כ נאסרת על בעלה (רמ"א אה"ע קעח-ג), שאע"פ שלא מעלה בה' – מעלה בבעלה.
בטעם האיסור לבועל חקרו האחרונים בין שלושה צדדים (שני הצדדים הראשונים הם הידועים יותר):
א) מעשה הזנות (איסור סוטה) גורם את האיסור גם לבעל וגם לבועל (ו"כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל" (סוטה כז:) הוא סימן).
ב) מעשה הזנות גרם את האיסור לבעל, והאיסור לבעל גורם את האיסור לבועל (ו"כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל" הוא סיבה) (חידושי ר' שמואל יבמות וכתובות עמוד טו וקונטרסי שיעורים קידושין כב חקרו בין שני הצדדים הללו).
ג) מעשה הזנות גרם את האיסור לבעל, וזה שהבועל גרם את האיסור לבעל – גורם את האיסור לבועל (עיון בלומדות ח: המשנה למלך מסתפק בין הצד השני והשלישי, ונפק"מ ביניהם במקרה שנאסרה לבעלה לא בגלל הבועל).
ונפק"מ (בין שני הצדדים הראשונים) לטעם הדין שהנבעלת באונס, שמותרת לבעל (כתובות נא:) – מותרת גם לבועל: אם כל האיסור לבועל נובע מהאיסור לבעל – פשוט, שכאן שאין איסור לבעל – אין גם איסור לבועל. אך אם האיסור לבועל נובע ממעשה הזנות, צריך לומר שבעילה באונס לא נחשבת מעשה זנות כלל (חידושי ר' שמואל יבמות וכתובות עמוד טו).

פרטי הדין

הכח המחיל את הקניין (כח האדם או כח המעשה ) – כתבו האחרונים שהאשה מזנה, והזנות אוסרת אותה ממילא (כח המעשה, כשחיטה), ולא שהאשה אוסרת את עצמה ע"י שמזנה (כח האדם, כקניינים) (קובץ הערות עו, וכן הגר"ח על הרמב"ם יבום וחליצה ד-טז ד"ה ואשר וד"ה ונראה).
מצוות השקאת סוטה, לחינוך היא מצווה חיובית על הבעל להשקותה, אך לרמב"ם היא מצווה קיומית , דהיינו שהבעל אינו מחוייב להביאה ולהשקותה, אלא שאם הוא מביאה להשקותה – מצווה לעשות לה כפי הדינים המבוארים בתורה (מנחת חינוך שסה-א [יג] ד"ה ועיין במשנה למלך).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: אשת איש (שם דנו באיסורה לעולם), חופה (ושם בסעיף "נישואין" דנו בחילוקים בין אירוסין לנישואין),ממזר, עדים שזינתה, קידושין.