קובץ יסודות וחקירות/אסמכתא (בדרשות)

הגדרה

דרשא שאינה מקור גמור לדין, אלא באה לרמז עליו.

מקור וטעם

בטעמה נחלקו האם הוא לסימן בעלמא שנתנו חכמים ואין כוונת התורה לכך (קריית ספר הקדמה סוף א) או שהקב"ה כתבה בתורה כדי להעיר שראוי לעשות כן אלא שאינו חובה ומסרו לחכמים (ריטב"א ראש השנה טז. ד"ה והא, והביא גם את הדעה הראשונה אך דחאה).
ויש אסמכתאות דרבנן שלולי האסמכתא לא היו חכמים מתקנים זאת (קריית ספר הקדמה ד).

בדינים שונים

ישנן אסמכתאות לכמה וכמה סוגי דינים:
לדרבנן – כגון חינוך קטן (חגיגה ד.).
להלכה למשה מסיני – כגון שיעורין (עירובין ד:).
לסברא (דאורייתא) – כגון ציפורי מצורע, שסברא שלא אמרה תורה שלח לתקלה (רש"י קידושין נז: ד"ה רבא, ויד מלאכי תקמו לגבי אסמכתא לדינים דאורייתא בכלל).
למציאות שידועה לנו גם ללא הפסוק – כגון אין שליא בלא ולד (חולין עז.).
דאורייתא – גם עליה יש אסמכתא (בירורי המידות יב-ב-א).
לפסוק אחר – כגון פרט לבעלי קבין, שנלמד מ"פעמים" אך יש לו אסכתא מ"רגלים" (תוס' חגיגה ג. ד"ה מפעמים).

פרטי הדין

קושיא – כאשר הגמרא מקשה על דרשא מה החולק על דרשא זו ילמד מפסוק זה, מוכח שזו דרשא גמורה ולא אסמכתא (בירורי המידות יב-ב-א).
כלל ופרט – יש מי שחידש שכל כלל ופרט הוא אסמכתא (הובא במאירי קידושין כד: תחילת ד"ה ולענין).
היקש מאסמכתא – אע"פ שהיכא דאיכא לאקושי לקולא ולחומרא לחומרא מקשינן (יבמות ח., קידושין סח.), דין דרבנן שהסמיכוהו על היקש, והוקש לקולא ולחומרא – לקולא מקשינן (שבת פג:).
דברי קבלה – גם מהם יש אסמכתאות (תוס' עבודה זרה כב. סוף ד"ה תיפוק).
גזירה שווה משולשלת, כגון למדנו מציאה מחיפוש וחיפוש מחיפוש וחיפוש מנרות ונרות מנר ונר מנר (פסחים ז:) – כתבו הראשונים שאינה גזירה שווה גמורה אלא אסמכתא על דרבנן או על דאורייתא (בירורי המידות ג-ג-ד).
אסמכתאות רבות – דרשא שאינה גמורה אלא אסמכתא, מביאים לה אסמכתאות רבות (ירושלמי עירובין י-א [נט.]).

חוזק

בסעיף זה נדון בחוזקה של המידה במקרה שמידה אחרת סותרת אותה.
פשוטו של מקרא – אסמכתא לא יכולה להתנגד אליו (בירורי המידות יב-ב-א).

ערכים קרובים

ערכים קרובים:דאורייתא, דרבנן, מידות שהתורה נדרשת בהן.