קובץ יסודות וחקירות/אלמנה לכהן גדול

הגדרה

אסור לכהן גדול לישא אלמנה (הסוגיא ביבמות נט.).

מקור וטעם

מקורו מהפסוקים "אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח, כי אם בתולה מעמיו יקח אשה. ולא יחלל זרעו בעמיו" (ויקרא כא-יד).
ויש בהם שלושה איסורים:
א) לא יקח – לאו על הקידושין.
ב) לא יחלל – לאו על הבעילה (בחילוק בין שני הלאווין הללו דנו בקידושין עח.).
ג) בתולה מעמיו יקח – עשה.
בטעמו חקר ר' חיים מטעלז (יבמות יג (עמוד נז) ד"ה והנה) האם הוא משום שהיא אלמנה (והאיסור חל במיתת הבעל), או משום שנתקדשה לאיש אחר, שהתורה הקפידה שכהן גדול יקח אשה שלא היתה לאיש (והאיסור חל כשנתקדשה לבעלה הקודם).
טעם האיסור על האלמנה שיבוא עליה כהן גדול הוא איסור מצד עצמה. ואינו כשאר איסורי כהונה, שבשאר איסורי כהונה האיסור הוא בתולדה מאיסור הכהן משום קדושת כהונתו, שהזהירה אותה התורה שלא להכשילו בזה (קובץ שיעורים כתובות כז). ונפק"מ, שבשאר איסורי כהונה לא שייך באשה דין שוויה אנפשיה, שכיוון שהכהן לא מחוייב להאמינה, ובהיתרא קעביד – ממילא גם היא אינה מוזהרת (שו"ת עונג יום טוב קנ (ד"ה עוד) לגבי זונה).
במהות המצווה "כי אם בתולה מעמיו" חקר ר' שמואל האם הוא איסור עשה שלא לישא בעולה, או גם קיום עשה לישא בתולה (שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"ב עמוד שכז). והרוגאצ'ובר כתב שיש את שתי המצוות, וחידש שאשה שנבעלה שלא כדרכה, וכן בעולת עצמו, שתיהן לא נחשבות בתולות, אך גם אינן נחשבות אינן-בתולות (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה כהן גדול איסורו בבעולה).

פרטי הדין

כהן גדול לעניין דין זה כולל משוח בשמן המשחה, מרובה בגדים, עבר ממשיחתו, ומשוח מלחמה (רמב"ם איסורי ביאה יז-א).
בזמן האיסור חקר הגר"א וסרמן האם האיסור חל עליו כל רגע ורגע מפני שהוא עכשיו כהן גדול, או שהאיסור חל עליו פעם אחת ברגע שנעשה כהן גדול (קובץ הערות א-ג).
===ערכים קרובים === ערכים קרובים: בגדיכהונה, ביתהמקדש, גרושהלכהן, זונהלכהן, חליצה (בסעיף "לכהן"), חללוחללה, כהן, כהןגדול, קרבנות.