קובץ יסודות וחקירות/אכילת מצה בערב פסח

הגדרה

איסור לאכול מצות ביום י"ד בניסן (ירושלמי פסחים י-א [סח:], והובא בתוס' פסחים צט: ד"ה לא).

מקור וטעם

מקורו – דין זה לא הוזכר בבבלי כלל, אלא בירושלמי (פסחים י-א [סח:]): "האוכל מצה בערב הפסח כבא על ארוסתו בבית חמיו, והבא על ארוסתו בבית חמיו לוקה".
בירושלמי עצמו לא הובא מה מקור הדין. ויש שלמדוהו מהפסוק (שמות יב-יח) "בערב תאכלו מצות" – בערב ולא ביום (רוקח רפ, הובא בפרי חדש תעא-ב ד"ה כתב הרוקח. בה"ג הלכות פסח יא).
ובלימוד מפסוק זה נחלקו המפרשים: יש אומרים שהוא דאורייתא, והוא לאו הבא מכלל עשה (חק יעקב, הובא בספר קובץ על הרמב"ם חמץ ומצה ו-יב. טוב ירושלים על הירושלמי פסחים י-א [סח:] ד"ה אר"ל), ויש אומרים שהוא דרבנן (רמב"ם חמץ ומצה ו-יב) והפסוק הוא אסמכתא (דן במחלוקת זו השדי חמד ח"ג כ-מא ד"ה והרב עמוד 116).
טעמו שיהיה היכר לאכילת המצה בערב (רמב"ם חמץ ומצה ו-יב).
דינו מלקות, כבא על ארוסתו בבית חמיו (ירושלמי פסחים י-א [סח:]).

פרטי הדין

בזמן האיסור נחלקו האם הוא כל היום של ערב פסח (כך משמע מהרמב"ם חמץ ומצה ו-יב), או רק מזמן איסור חמץ (מגיד משנה שם (ד"ה אסרו) בשם יש מי שכתב).
מצה שלא יוצאים בה ידי חובה בפסח, כגון מצה עשירה, לתוס' אין איסור לאוכלה בערב פסח (פסחים צט: ד"ה לא), ולריב"ש יש איסור גם בה (ריב"ש תב, הובא במשנה למלך חמץ ומצה ו-יב).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: אכילת מצה (המצווה לאוכלה בליל ט"ו בניסן).