קובץ יסודות וחקירות/אין עושין מצוות חבילות חבילות

הגדרה

אסור לקיים כמה מצוות כאחת (הסוגיא בסוטה ח., האריך בזה השדי חמד ח"א א-צה עמוד 226 והלאה).
לדוגמא, אין משקים שתי סוטות כאחת, אין מטהרים שני מצורעים כאחת, אין רוצעים שני עבדים כאחד, אין עורפים שתי עגלות כאחת (סוטה ח.), אין חותמים ברכות בשתיים (ברכות מט.), אין אומרים שתי קדושות על כוס אחת (פסחים קב:).

מקור וטעם

מקורו וטעמו – תוס' כתבו שהוא מדרבנן, משום שנראה עליו כמשא (תוס' סוטה ח. ד"ה והא, ונשארו בתימה שמהגמרא שם משמע שהוא דאורייתא). אמנם המצפה איתן (על תוס' שם) כתב שהוא דאורייתא, שנלמד מדין אין מערבין שמחה בשמחה (שהוא דאורייתא (מועד קטן ט.)), וטעמו כדי שיהיה ליבו פנוי למצווה (וכן השדי חמד ח"א א-כג עמוד 279 דן אם הוא דאורייתא או דרבנן).

בדינים שונים

פרטי מצוות שאינן נמנות במניין המצוות בפני עצמן אלא כלולות במצוות אחרות – אעפ"כ אין עושים אותן חבילות. ולכן אין רוצעים שני עבדים כאחת (סוטה ח.) אע"פ שמצוות רציעה לא נמנית בפני עצמה, אלא היא אחת מפרטי מצוות העבד (הגרי"פ פערלא עשה עו סוף ד"ה ואמנם).
מצוות דרבנן, כגון לברך שבע ברכות על כוס אחת – יש בזה ארבע דעות:
א) מותר לעשותן חבילות (מגדל עוז שבת כט-יג בדעת הרמב"ם).
ב) אסור לעשותן חבילות (דעה המובאת במגדל עוז שם).
ג) כאשר שתי המצוות דרבנן אסור לעשותן חבילות. כשאחת דאורייתא ואחת דרבנן ועושה את הדאורייתא קודם – מותר, ואם הדרבנן קודם אסור (כתב סופר או"ח כו (ד"ה והנה) בדעת הרמב"ם שם, והביא גם את המגדל עוז).
ד) כאשר שתי המצוות דרבנן מותר לעשותן חבילות. כשאחת דאורייתא ואחת דרבנן ועושה את הדאורייתא קודם – מותר, ואם הדרבנן קודם אסור (כתב סופר או"ח קלט בסופו ד"ה וזאת. וכן דן בזה בשדי חמד ח"א א-צה עמוד 226).
מצוות קיומיות – המגן אברהם (או"ח קמז-יא בסופו) כתב שאין איסור לעשותן חבילות, ומהתוס' המובא בו משמע שגם בזה יש איסור (המגן אברהם שם נקט "מצוות שאינן חובה" , ודן לגבי קרבנות רשות. והשדי חמד ח"א א-צה-ב עמוד 228 גם כן דן בזה, והביא דוגמא משחיטה).
בברכות הנהנין, כגון לברך על מצה אחת גם "המוציא" וגם "אכילת מצה" – נחלקו בעלי התוס' (ברכות לט: ד"ה הכל) האם יש בזה דין אין עושין מצוות חבילות.

פרטי הדין

אדם אחד או שניים – לרש"י (סוטה ח. ד"ה בכהן) האיסור דווקא באדם אחד שעושה שתי מצוות, אך לשני בני אדם מותר לעשות שתי מצוות כאחת. אך הרמב"ם סובר להיפך – באדם אחד מותר ודווקא בשניים אסור (מגן אברהם או"ח קמז-יא בדעת הרמב"ם).
העושה מעשה אחד ומכוון לצאת בו ידי שתי מצוות, כגון ששולח מנות לעני ומתכוון לצאת גם ידי חובת מתנות לאביונים, וכן העושה סעודת סיום מסכת לשתי מסכתות – נחלקו בזה הפוסקים (שדי חמד ח"א א-צה עמוד 226).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: העוסק במצווה פטור מן המצווה, מצוות.