קובץ יסודות וחקירות/אין מעבירין על המצוות

הגדרה

אדם שפגע במצווה, אסור לו להניח אותה ולעסוק במצווה אחרת.
לדוגמא, בהנחת תפילין יזהר לפגוע בשל יד תחילה, כדי שלא יצטרך לעבור ממנה ולהניח את של ראש תחילה (רמב"ם תפילין ד-ח).

מקור וטעם

במקורו נחלקו המפרשים:
א) רש"י: מהפסוק "ושמרתם את המצות" (שמות יב-יז) – קרי ביה "את המצוות", שלא תמתין לה עד שתחמיץ (רש"י יומא לג. ד"ה אין, בשם המכילתא).
ב) ר"ן: מהפסוק "אורח חיים פן תפלס" (משלי ה-ו), ודרשו ממנו (מועד קטן ט. ורש"י שם ד"ה וכתיב) שכל מצווה שתבוא לידך עשה אותה (חידושי הר"ן מועד קטן ט.).
במקור הדין נחלקו המפרשים האם הוא דאורייתא (משמע מתוס' יומא לג. ד"ה אין, שהקשה מדין זה על פסוק), או שהוא דרבנן והפסוקים הם רק אסמכתא (רדב"ז ח"א תקכט). ויש מי שחילק בין שלא התחיל עדיין במצווה אלא רק פגע בחפץ של המצווה (כגון שפגע בתפילין של ראש ועבר עליהם והניח את של יד), שבזה נחלקו האם דאורייתא או דרבנן, לבין שכבר התחיל לעסוק במצווה ופוסק ממנה, שבזה לכו"ע הוא איסור דאורייתא, שזו סברא שאין לך ביזיון מצווה גדול מזה, וסברא דאורייתא (שו"ת חתן סופר (ר' שמואל ארנפלד, נכדו של החתם סופר) ו).

פרטי הדין

כאשר המצווה השניה עדיפה, לחכם צבי (קו) אין איסור להעביר על המצווה הראשונה, והקצוה"ח (קד-ב) סובר שגם בזה אסור להעביר על המצוות (דן בזה גם שו"ת מהרש"ם רכב).
כשלאחר זמן יוכל לקיים את המצווה יותר כתיקנה, הסתפק האביר יעקב (כד ד"ה ונסתפק) האם יקיים את המצווה עכשיו כדי שלא להעביר עליה, או שימתין לקיימה יותר כתיקנה.
כשעדיין אינו עסוק במצווה אין איסור להעביר עליה. ולכן מותר לאדם להתחיל להתפלל כשהציבור עדיין לא התחילו לקרוא בתורה, אע"פ שע"י כך יפסיד את הקריאה (שו"ת אמרי יושר ח"ב קעא-ג).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: העוסק במצווה פטור מן המצווה.